המודל הפיני ללמידה – איך הם עושים את זה הלכה למעשה ?

אתמול בערב צפיתי בתוכנית התחקירים "המקור" של מיקי רוזנטל ורביב דרוקר. בתוכנית הוצג המודל ללמידה על פי פינלנד.
לפי מבחני פיז"ה פינלנד ממוקמת במקום הראשון במבחני המתמטיקה, מדעים ומיומנויות קריאה.
אז איך בעצם הפינים עושים את זה ?
1. חוק חינוך חובה חינם – מגיל 7 ועד האוניברסיטה.
2. דרך הלימוד - הפינים הבינו כי על בית הספר להקנות לילדים כלים כיצד ללמוד, איך להיות יצירתיים מחד וספקנים מאידך. הילדים מקבלים כלים לעולם: הבסיס הוא הקניית מיומנויות קריאה וכתיבה ובהמשך כיצד להתמודד עם בעיות, הבנה, לקיחת אחריות על הלמידה ועל הדברים שהתלמיד עושה.
3. אופן הלמידה - נעשה בקבוצות קטנות של עד 15 תלמידים בקבוצה, המלווה על ידי מורה, שמכירה את התלמיד לאורך מספר שנים, בונה לו תוכנית למידה אישית, מותאמת לצרכיו ויכולותיו, באווירה רגועה ותומכת.
4. אמון – דבר בסיסי בקשר בין התלמיד למורה אשר גורם לכך שהתלמיד מרגיש אחריות על למידתו, כולם סומכים על כולם ומאמינים בכולם. מערכת יחסית בין התלמיד למורה אינה רשמית.
5. לא משאירים אף תלמיד מאחור, קיים מערך גילוי מוקדם לאיתור בעיות אצל התלמידים המטרה לטפל בבעיה בראשיתה על מנת להקטין אותה. לפי הפינים את עגלת החינוך יש לדחוף מאחור מצד המתקשים.
6. צוות ההוראה מורכב ממורים מצוינים המגיעים מהעשירון העליון של בוגרי האוניברסיטאות. מתקיים מיון קפדני לבחירת המועמדים המתאימים ביותר - בקרב הלומדים את מקצוע ההוראה רק 10% מהמועמדים יתקבלו בסופו של דבר לעבודה. המורה נדרש לתואר שני, בעל רצון ללמד ולאהוב את מקצוע ההוראה.
7. מעגל שיפור מתמיד סביב ההוראה, המערכת מציבה את היעד – מה התלמיד צריך לדעת על המורה לפתח את הדרך - מה צריך ללמוד, הדרך לא מוכתבת מלמעלה, היא מגיע מלמטה מהמורים. המורה צריך ליצור תיאוריה משלו, ההנהלה לא נותנת הוראות היא עוזרת למורה להגיע ליעדים
8. מערכת חינוך שוויונית, העיקרון הוא צדק ושיווין, כולם מקבלים אותו חינוך, סומכים על הממשלה והרשויות.
9. ציוד בכיתות - בכיתות יש לוח אינטראקטיבי,מחשבים ניידים ומשחקים. מחצית מזמן השיעור מוקדש לשיעור פרונטלי, שאר הזמן מוקדש להתנסות וללמידה משותפת בין התלמידים.

בעיני ניתן רק להתקנא במערכת חינוך זו אולם על מנת לנסות להתקרב לנעשה בפינלנד חשוב לעשות מספר דברים:
1. דבר ראשון שהסמכות בחינוך תיפול בידי ידיים מקצועיות וריכוזה יהיה בידי הנושאים באחריות הישירה לתלמידים, תוך הצבת יעדים ברורים לציבור התלמידים. אין לאפשר לנהלים חיצוניים ולשיקולים פוליטיים להשפיע או לשחוק יעדים פדגוגיים שנקבעו על ידי בית הספר. יש לראות תמיד את טובת הילד במרכז, כך שיהיה לאזרח נבון ומועיל לחברה.
2. השקעה בצוותים החינוכיים על מנת לקדמם, להכשירם ולהעשירם בתכנים ובטכנולוגיות חדשות, המותאמות לתקופה.
3. צמצום פערים בין התלמידים – יצירת מערכת חינוך שיוויונית.
4. בחירת דרכי עובדה פדגוגיות המותאמות לילדים תוך חשיבה על הדרך ולא על התוצר הסופי.

הלוואי ואכן נצליח להתקדם ואף במעט ביעדים הנ"ל במטרה להעלות את החינוך בישראל.