בעקבות קריאת מאמרו של יין צ'אנג צ'נג מאמר זה סוקר את היתרונות של בית ספר בניהול עצמי המבוססים על פרדיגמת הלימוד החדשה לעומת בתי הספר המסורתיים הפועלים על פי הפרדיגמה המסורתית. המאה ה – 21 מאופיינת בקצב שינויים מהיר, על מנת לעמוד בשינויים אלה ישנה שאיפה להשיג אפקטיביות חינוכית ולפתח את בתי הספר. על מנת שיתבצע שינוי יש צורך בשיפור התהליכים הפנימיים, נדרש בסיס של ידע חדש ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי להגיע לכל תלמיד ותלמיד. הרעיון הינו לעבור למצב של פרדיגמה משולשת חדשה המדגישה פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר לתלמיד תוך שילוב בין תהליכי גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית. הרעיון הינו לאפשר לתלמיד לרכוש ידע מגוון בינלאומי, לעשות העברה בין הידע החדש ולהתאימו למקום תוך מתן מענה לצרכים האישיים של כל תלמיד ותלמיד. היתרונות שבלמידה מסוג זה הינן רבות:
לסיכום, פרדיגמת הלימוד החדשה מעלה בי רצון גדול להגיע לימים חדשים אלה . . .
כיום שיטת הלימוד בבית הספר נתפסת כשיטה מסורתית בה החינוך נתפס כתהליך של "שחזור" הלמידה וזאת במטרה לענות על צורכי החברה. המורה נתפס כבעל הדעה – ובעל המאה, הוא מקור הידע והלימוד המרכזי. בשיטת חינוך זו לא ניתן דגש לשונות הרבה בין התלמידים משני קצוות הסקאלה והנ"ל הולכים לאיבוד במערכת הקיימת. בימינו אנו כאשר העולם הינו כפר גלובלי קטן והילדים שולטים בטכנולוגיות כבר מגיל צעיר חשוב לתת את הדעת לחשיפה הרבה אליה נתונים הילדים בשעות לאחר בית הספר. הילדים כיום הרבה יותר חכמים, סקרנים ויודעים לנצל את הטכנולוגיה לטובתם.
מי ייתן וגם המערכת תדע להשכיל ולנצל את הטכנולוגיה ואת השינויים הרבים הסובבים אותנו על מנת לשפר את הלמידה ואת התהליכים אותם עוברים ילדינו בבתי הספר במטרה להכינם לעולם הגדול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה