משחק לט"ו בשבט

לאורך הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" בהנחיית פרופסור מיקי קורן הכרנו את הפוטנציאל של שילוב משחקים ממוחשבים ומקוונים בהוראה. במסגרת משימת הסיום של הקורס התבקשנו להפיק משחק לימודי ולהפעילו הלכה למעשה בשטח. לביצוע המשימה חברתי לשרה ועידית חברותיי ללימודים. מאחר וט"ו בשבט בפתח בחרנו להפיק משחק העוסק בנושא שבעת המיניים ומקומות
גידול. המטרות שעמדו לנגד עינינו בפיתוח המשחק היו: להעמיק את הכרת הילדים בנושא שבעת המינים, ובנוסף להכיר לתלמידים סוגי מקומות גידול תוך התאמתם לעצים הגדלים בם.
בחרנו לעשות שימוש במחולל "גלה את התמונה", מכון מופ"ת, מתו"ק, מנהלות האתר: ד"ר ענת אוסטר, המכללה האקדמית בית ברל וד"ר ברכה פלד, המכללה האקדמית בית ברל
בחרנו במחולל זה כי, המחולל מתאים לנושא, מתאים לילדים בכיתה ב' ומאפשר להציג באופן ויזואלי תמונות.
את הניסוי ערכנו בבית ספר "המגן" בהוד השרון בכיתה ב', אותה מחנכת עידית.
בשלב הראשון נערכה הקנייה של הנושא בכיתה תוך שימוש באתרים: "גלים" ו"בריינפופ".
בשלב הבא עבדו הילדים בזוגות או ביחידים בחדר המחשב והתנסו במשחקים השונים.
הכנו שלושה משחקים: המשחק הראשון היה משחק היכרות , שמטרתו לחשוף בפני הילדים את אופן הפעלת המשחק.
המשחק השני – עסק בנושא שבעת המינים ואילו המשחק השלישי עסק במקומות גידול.
תובנות מהפעלת הניסוי:
הילדים התחברו במהירות למשחקים ונהנו מאוד לשחק בהם.
הילדים בחרו לדלג על שלב ההוראות ועברו ישירות למשחק.
הילדים אמרו שבאמצעות המשחקים השונים הם הפנימו את הנושא בצורה טובה יותר וחוויתית.
רפאלי ושיזף (2011) במאמרם: "משחקים רציניים – מה למשחקי מחשב ומערכת החינוך. דוגמא ליישום" טוענים כי, "תפקידו של המשחק גדול מאוד בכל הקשור ללמידה וכי משחקים כוללים את כל מה שנדרש ללמידה: הדמיה של מציאות, החזרה הנדרשת כדי להטמיע תפיסה וכישורים, משוב מידי ומשוב דחוי, הנאה וצחוק, תגמול מידי להצלחה. דווקא בגלל העוצמות האלה משחק הוא אחד הדברים הרציניים ביותר. הוא רציני בגלל האטרקטיביות והכוחות הפדגוגים שלו, בגלל כוחו בהדגמה ובשכנוע ובגלל המשיכה אליו".
אני כגננת מתחברת מאוד לתחום המשחק שהרי רוב הלמידה בגן נעשית תוך כדי משחק. בעקבות ההתנסות החיובית בהפעלת המשחקים השונים נראה לי כי במהלך עבודתי אדאג למצוא משחקים טכנולוגיים משולבי מחשב התואמים את יכולותיהם ורמתם של ילדי גני וכך אוכל להעמיק את ידיעותיהם בנושאים השונים בדרך מהנה וחוויתית.

בתי ספר בנהול עצמי - חזון חדש

בעקבות קריאת מאמרו של יין צ'אנג צ'נג מאמר זה סוקר את היתרונות של בית ספר בניהול עצמי המבוססים על פרדיגמת הלימוד החדשה לעומת בתי הספר המסורתיים הפועלים על פי הפרדיגמה המסורתית. המאה ה – 21 מאופיינת בקצב שינויים מהיר, על מנת לעמוד בשינויים אלה ישנה שאיפה להשיג אפקטיביות חינוכית ולפתח את בתי הספר. על מנת שיתבצע שינוי יש צורך בשיפור התהליכים הפנימיים, נדרש בסיס של ידע חדש ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי להגיע לכל תלמיד ותלמיד. הרעיון הינו לעבור למצב של פרדיגמה משולשת חדשה המדגישה פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר לתלמיד תוך שילוב בין תהליכי גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית. הרעיון הינו לאפשר לתלמיד לרכוש ידע מגוון בינלאומי, לעשות העברה בין הידע החדש ולהתאימו למקום תוך מתן מענה לצרכים האישיים של כל תלמיד ותלמיד. היתרונות שבלמידה מסוג זה הינן רבות:

1. הפוטנציאל של כל תלמיד יבוא לידי ביטוי בלמידה מסוג זה.

2. כל תלמיד יוכל ללמוד בסגנון הלמידה המתאים לו ואז ההתפתחות של התלמיד תהיה אופטימאלית.

3. התלמיד ילמד כיצד ללמוד, לחשוב וליצור – דבר שיעזור לו בעתיד מאחר והלמידה תמשך לאורך כל ימי חייו.

4. השתתפות בתכניות לימוד מקומיות ובין-לאומיות יכולה להקנות לתלמידים השקפה קהילתית וגלובלית והתנסות שאינה מוגבלת לתחומי בית הספר, דבר שישפיע על תהליך הלמידה שלהם ויהפכו להיות ברמה בין-לאומית.

5. לכל מורה פוטנציאל למידה שונה מרעהו, כל מורה מלמד בסגנון שונה ובעזרת חשיפה למגוון מורים ניתן להגדיל את תרומתם לתלמיד.

6. חשיפה לתוכניות לימוד ומקורות מידע מגוונים ורבים מעשירה את התלמיד וממקסמת את ההזדמנות לייעל את למידתו.

לסיכום, פרדיגמת הלימוד החדשה מעלה בי רצון גדול להגיע לימים חדשים אלה . . .

כיום שיטת הלימוד בבית הספר נתפסת כשיטה מסורתית בה החינוך נתפס כתהליך של "שחזור" הלמידה וזאת במטרה לענות על צורכי החברה. המורה נתפס כבעל הדעה – ובעל המאה, הוא מקור הידע והלימוד המרכזי. בשיטת חינוך זו לא ניתן דגש לשונות הרבה בין התלמידים משני קצוות הסקאלה והנ"ל הולכים לאיבוד במערכת הקיימת. בימינו אנו כאשר העולם הינו כפר גלובלי קטן והילדים שולטים בטכנולוגיות כבר מגיל צעיר חשוב לתת את הדעת לחשיפה הרבה אליה נתונים הילדים בשעות לאחר בית הספר. הילדים כיום הרבה יותר חכמים, סקרנים ויודעים לנצל את הטכנולוגיה לטובתם.

מי ייתן וגם המערכת תדע להשכיל ולנצל את הטכנולוגיה ואת השינויים הרבים הסובבים אותנו על מנת לשפר את הלמידה ואת התהליכים אותם עוברים ילדינו בבתי הספר במטרה להכינם לעולם הגדול.

ביזור או מרכוז במערכת החינוך ?

פרופסור עמי וולנסקי במאמרו "הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך בישראל" מדבר על כך שקיים מתח בהתנהלות בין השלטון המרכזי למשרד החינוך בכל הקשור לבירוקרטיה, פיקוח ובקרה על תהליכים לימודיים.
בתור תושבת העיר רמת גן ונמנית על צוות החינוך בעיר, ניתן לראות כי, במערכת הקדם יסודית, נעשים ניסיונות ביזור אפקטיביים במיוחד לטובת הילד, העצמת כוח ההוראה, ההורים והקהילה.
ניתן להתייחס לעשייה בעיר בצורת משולש כאשר הרשות והפיקוח הינן בבסיס המשולש ובקודקוד המשולש נמצא הילד. הדברים באים לידי ביטוי במספר אופנים: בהקשר לעובדי ההוראה - הרשות פועלת רבות לקדם את הצוותים החינוכיים, הן את הגננות והן את הסייעות על ידי ימי עיון, הדרכות והשתלמויות. בהקשר להורים – העיר רמת גן בחרה מספר מטרות לפיהן היא עובדת: "עד אחרון הילדים", "עם הפנים להורים ולקהילה" ו"פיתוח ההון האנושי" – דבר שבראש וראשונה הוביל להעלאת הישגי התלמידים וכפועל יוצא השפיע על שביעות רצון הוריהם. בעיני חשוב לשלב עבודת צוות בין כל הגורמים כאשר טובת הילד עומדת מול עינינו. אני שואלת את עצמי מה נכון יותר ביזור או מרכוז ? בעיני אין לכך תשובה חד משמעית, הדבר תלוי במספר גורמים כגון: מצב כלכלי, פניות האנשים, המקום ועוד. בעיני יש להציב את האחריות והסמכות בהקשר למערכת החינוך בידי ידיים מקצועיות, ידיים שצמחו מהשטח וראו את הדברים כמו שהם, תוך הצבת יעדים ברורים לדרכי עבודה ומטרות חינוכיות בלי כל קשר להשפעות חיצוניות ופוליטיות, כאשר עלינו להניח בצד שיקולים אשר ישפיעו ויפגעו ביעדים הפדגוגיים שנקבעו.

מתוך: וולנסקי, ע' (1999): הדיאלקטיקה בין ביזור למרכוז. בתוך א' פלד (עורך), יובל למערכת החינוך (עמ' 283-299), ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט. (תדפיס)