מחשבים בצבא

היום לפני 11 שנה הסתיימה רשמית כהונתו של עזר ויצמן - כנשיא המדינה. חיפשתי חומר אודות גישתו של עזר ויצמן לנושא המחשוב בימיו ומצאתי כי, בזמנו עזר ויצמן אמר לראש ממרם הראשון, מרדכי קיקיון, "שנינו מצווים על הגנת מדינת ישראל. בכסף שאתה משקיע ברכישת המחשב, בהתקנתו ובהפעלתו, יכולתי לבנות עוד מסלול המראה בחצרים, וברור תרומתו של מי תהיה גבוהה יותר בהגנת הארץ: אתה עם המחשב שלך או אני, עם מסלול נוסף, שיאפשר הזנקת מטוסים בקצב כפול".

באותם ימים, נושא המחשוב היה רק בחיתוליו. ממר"ם - מרכז מחשבים ורישם מוכן, בית היוצר של מערך המחשבים של צה"ל, הוקם בסוף שנות ה - 50. את ההחלטה על רכישת המחשב הראשון והקמת ממר"ם קיבל המטה הכללי ב - 1958. תוך זמן שיא של 3 שנים היגיע לארץ המחשב הראשון של ממר"ם והוקמה לה היחידה בבסיס השלישות הראשית ברמת גן. היה ברור שהכנסת המחשב לצה"ל מקדמת את הצבא אבל היה קושי לחבר בין אנשי השטח לחשיבות הנושא. אורי אבנרי כתב בזמנו בעיתון "העולם הזה" כתבה נוקבת בנושא תחת הכותרת "מוח יש - שכל אין", בו טען כי קניית המחשב תהיה כשלון חרוץ, כמובן שהוא טעה וכך גם עזר ויצמן, שבהשקפתו המשאבים הכלכלים עבור המחשוב היו טעות.

כיום, המחשב תופס עמדה מרכזית במערך ההגנה וההתקפה של צה"ל, היחידה ממר"ם משמשת כיחידת התשתיות המרכזית של זרוע היבשה והמטכ"ל, וברור לנו שהצעד הראשוני שנעשה בסוף שנות ה - 50 היווה נקודת פתיחה ליכולותיו הצבאיות של צה"ל.

רשמים בעקבות הקורס הערכת טכנולוגיית ידע - הוראה במיטבה

במסגרת הקורס הערכת טכנולוגיית ידע, אותו מעבירה ד"ר ליאת אייל, התקיים היום שיעור כפול.
שיעור כפול עבור המרצה הינו מטלה לא פשוטה, עליה לעמוד מול הכיתה למשך ארבע שעות ולהעביר את הזמן בצורה עניינית, יעילה ומרתקת.
ד"ר ליאת אייל פתחה את השיעור ונתנה במה להיצגי סטודנטים בנושא - הערכת יצוגי מולטימדיה. לאחר מכן היא שיתפה אותנו בידע בנושא ובחרה להקריא לנו קטע מתוך הספר "מי אתה" מאת: חורחה בוקאי. ליאת שילבה במהלך השיעור מצגת וסרט קצר ובחלקו השני של השיעור הטילה עלינו מטלת למידה, בה היה עלינו לבחור מחקר השוואתי, לקרוא אותו ואח"כ לציין את שאלת המחקר, המתודלוגיה העיקרית, הממצאים והמסקנות המרכזיות.
השיעור היה ענייני, קולח, מרתק וגרם לנו להפוך מלומדים סבילים ללומדים פעילים. השימוש של ד"ר ליאת במספר רב של טכניקות למידה גיוון את השיעור ונגע בכל סטודנט וסטודנט.
סוג שיעור מעין זה בעיני נחשב להוראה במיטבה, ארבע השעות חלפו להן ביעף והותירו בי צפייה לבאות.
אם ברצונכם להכנס למאגר מידע חינוכי נרחב לחצו על הקישור הבא: ERIC.

למידה מקוונת - הכיוון לאן ?

במהלך הסמסטר השלישי נתבשרנו כי נלמד קורס מקוון בשם - "מחקר מתקדם בחינוך" בהנחיית גב' יונה מילר.
העקרון שעומד מאחורי קורס מקוון הינו למידה עצמאית של התלמיד, כאשר השיעורים - המצגות, מתפרסמות מידי שבוע בשבוע באתר הקורס ועל התלמיד לעקוב אחר השיעור וללמוד בזמנו החופשי את החומר החדש. בסיכומו של כל שיעור ישנו מבחן, שמטרתו לחזור על החומר הנלמד ולסכם את התהליך.
לשיעור מעין זה יתרונות רבים - כל אחד יכול בזמנו החופשי ללמוד. כידוע זמן הוא משאב יקר מאוד בימים אלו ולכן האפשרות להיכנס לאתר הקורס בכל שעה נתונה מאפשר גמישות רבה לתלמידים. בנוסף, ניתן לחזור ולקרוא את החומרים מספר רב של פעמים על מנת להפנים את החומר הנלמד, ופתרון המבחן משמש בדיקה עצמית לסטודנט - האם הוא הפנים את החומר הנלמד או לא. אולם אליה וקוץ בה - אני רגילה לצורת הלמידה הסטנדרטית בה השיעור הינו פרונטאלי, הרצאה הניתנת על ידי המרצה, ובקורס המקוון חשובה מאוד המשמעת העצמית, על מנת להקפיד מידי שבוע ושבוע להתעדכן בחומר החדש שמוכנס לאתר.
לאתר הקורס ישנו גם פורום בו ניתן להיעזר במרצה בשאילת שאלות וקבלת תשובות על ידה, דבר שהוא חשוב מאוד ועוזר בתהליך הלמידה. פורום זה דורש מן המרצה פניות גדולה מאוד לתלמידים וזמינות לשאלותיהם השונות.
אנחנו רק בתחילתו של הקורס ועדיין אין באפשרותי לקבוע האם אני מתחברת לקורס המקוון או מעדיפה את המוכר והידוע ולכן אסיים בשאלה למידה מקוונת - הכיוון לאן ?

היו זמנים

היום לפני 107 שנים הלך לעולמו חוזה המדינה - בנימין זאב הרצל.
חזונו של הרצל בהקשר למערכת החינוך היה: "בתי ספר מלאים אור ונגה ומפיקים אוויר צח ובריא יעמדו על מכונם עם כל המכשירים ללימודים, הדרושים לפי העת החדשה".
לפי דבריו של הרצל ניתן היה לראות כי הוא היה מחובר עד מאוד לקידמה, יכול להיות שהוא ראה את הנולד . . .
ובהקשר זה אחת המטרות של תוכנית התקשוב הלאומית הינה להכין את התלמידים לקראת עתידם, בין שאר מחוייבותיו על בית הספר להקנות לתלמידיו את המיומנויות, שיידרשו מהם, על מנת להתמודד בהצלחה עם האתגרים הצפויים להם בבגרותם.
להלן סרטון המתאר את תפיסתו של דור המאה 21 את מערכת החינוך ורצונו להגיע למצב בו התלמיד יהפוך ללומד דיגיטאלי בעל מיומנויות של חשיבה, יצירה, הערכה, הסקה ועוד - מי ייתן ואכן נדע להקנות את הכלים הנכונים שיהפכו את תלמידינו לרלוונטים.

אלף בית - אז והיום

בגן הילדים נחשפים ילדי הגן לאותיות האלף בית החל מיומם הראשון בגן. למידת האותיות מתחילה ממקום מאוד ראשוני - שמו של הילד, הלמידה הינה חוויתית ומלווה במשחקים וכמובן בשירים.
בנושא האותיות נכתבו מספר שירים, אולם הידוע מכולם הינו שירה של נעמי שמר, שבשנת 1974 הוציאה אלבום מיוחד לילדים ובתוכו נכלל השיר - אלף בית.


לפני מספר ימים קיבלתי במייל הודעה בנושא המתארת את לוח האותיות, כפי שהוא מופיע בגן הילדים כיום, מזוהה ומוכר הן על ידי הילדים והוריהם כאחד, ומצד שני לוח חדש המשקף את הלך הרוח במאה ה - 21, בהתאם לצד השעה ולקידמה אליה אנו חשופים.
להלן שני הלוחות:
הלוח הישן -



















והלוח החדש -

הרבה אנשים לא מכירים חלק מהמילים המופיעות בלוח החדש, אך אין לי ספק כי, דור הילדים מכיר אותן ויודע בדיוק מה מייצגת כל אות ואות.
ובאותו הקשר - משהו נחמד שעלה ברשת - קטע מתוכניתו של יאיר ניצני בו הוא מראה איך בעתיד ילדינו לא יצטרכו את הספרים, המחברות,העטים והעפרונות, הלמידה תתבצע בלחיצת אצבע על הטלפון הנייד ועל כך נאמר - ימים יגידו ...

סוף שנה בגן הילדים

אלו ימים אחרונים של שנת לימודים ובסוף השנה מביטים לאחור ומסכמים את מה שהיה.
אז מה היה לנו ?
קיבלנו השנה לגן 20 ילדי חובה ו - 12 ילדי טרום חובה, קבוצה נכבדה ומאוד חמודה, כאשר המחויבות לקדמם כה גדולה. והפיקוח בא בדרישות אין סופיות: למדו אותם חשבון, כישורי חיים, פיתוח שפה, מדע וטכנולוגיה, תרבות, מורשת ומסורת, חינוך גופני, אומנות וכמובן לקראת קריאה וכתיבה.

אני רוצה לתת את הדעת בנושא מוכנות לקראת קריאה וכתיבה.
עפ"י תוכנית לימודי תשתית לקראת קריאה וכתיבה בגן (תשס"ח) על ילדי הגן:
1. להבין את עקרון האלף - ביתי, להכיר את האותיות בשמן, בצורתן ובצליל שהן מייצגות.
2. לשאוף ללמוד לקרוא ולכתוב, להתנסות בקריאה ולהתבטא בכתב, לפתח ניצני כתיבה וקריאה, ולהבין
את מטרות השימוש השונות במערכת הכתב.
3. שפת הילדים תתעשר באוצר מילים ותיעשה מורכבת יותר מבחינה מורפולוגית ותחבירית.
4. להיות בעלי כישורי שיח ברמה תואמת לגיל: יביעו את עצמם בעל - פה ויבינו את הנשמע.
5. להכיר ספרות לילדים ואת לשון הספר, לאהוב להאזין לקריאת ספרים, ולשאוב מן הספרים מטען
תרבותי וידע עולם, ולהתמצא בספר ובמוסכמות הכתב.
הרשימה הנ"ל מורכבת וארוכה והיום כבר ידוע כי, ההתפתחות האוריינית בקרב הילדים מתחילה כבר בגיל צעיר, הרבה לפני זמן הכניסה לבית הספר. לכן לגננת יש תפקיד מרכזי וחשוב בתהליך ההתפתחות של רכישת השפה.

אז בפועל מה בעצם עושים ? (בהתייחסות לשני הקריטריונים הראשונים)
הרעיון לחשוף את ילדי הגן במגוון דרכים ואמצעים לאותיות האלף-בית. דרך חשיפה יום יומית וחוויתית לנושא זה אנו מקרבים את הילד לנושא ומפתחים תחום זה.

חשיבותו של המחשב ניכרת גם בתחום זה. ילדי הגן עושים שימוש בתוכנת הצייר ומתנסים בכתיבה. בתוכנת ה - power point הילדים גם כן מתנסים בכתיבה ובנוסף מוסיפים תמונות ממאגר התמונות שנמצא ברשת, כאשר הם נעזרים במילון, המונח לידם על שולחן המחשב, כך הם בעצם מתרגלים את רצף אותיות האלף-בית ולומדים להעתיק את המילה מן המילון למחשב - דבר שבעתיד יעזור להם בעת העתקת מילים מן הלוח, בנוסף קיימת בגן תוכנה בשם "הסוד של מיה", שפותחה ע"י המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וערוץ הטלויזיה "הופ". הנ"ל חברו יחדיו ופיתחו תוכנית לימודים משולבת ומגוונת במדיה, לטיפוח ניצני אוריינות לשונית בקרב ילדים בגיל הגן. האתר מזמן לילדים חוויה התפתחותית מאתגרת ומעשירה וכוללת בין היתר: הכנה לקריאה, חשבון ואנגלית ברמות שונות.
הילדים בגן נהנים מאוד לשבת ליד המחשב ולהתנסות בכתיבה ילדית ובשימוש במקלדת, בעיקר ילדים בעלי קשיים במוטוריקה עדינה, אשר מתקשים בכתיבה בעפרון ובשעת העבודה במחשב נהנים מאוד מהתוצר, שמתקבל.
ובסיכום שנה זו אני יכולה להביט בגאווה באותם 20 ילדי חובה, שאת גני עוזבים ולכיתה א' עולים, הם יוצאים מהגן עם ארגז כלים גדוש ומלא, שיעזור להם בצעדיהם הראשונים בבית הספר. כולם רכשו את אותיות האלף-בית ונהנים מכתיבה ואף מקריאה עצמית. החשיפה בגן והכלים שאותם הם קיבלו הביאה חלק מהילדים למצב בו הם מסוגלים לקרוא - וזאת כמובן ללא הנחייה מצידי.
אני מאחלת להם הצלחה בהמשך דרכם ומקווה שהזרעים שזרענו בגן הילדים יכו שורשים ויצמיחו עץ חזק ואיתן.

google sites - תובנות

במסגרת הקורס טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה של ד"ר גילה קורץ נתבקשנו לבנות יחידת לימוד א - סינכרונית בנושא לימודי, שאליו נתחבר.
מאחר ושותפתי לעבודה עובדת עם ילדי תיכון ואני עם ילדי הגן החלטנו למצוא את העמק השווה ובחרנו לבנות את היחידה לכיתות ה' - ו'.
העבודה על יחידת הלימוד הייתה מאתגרת ודרשה חשיבה מעמיקה בבחירת התכנים והתאמתם לגיל הילדים. בחרנו בנושא בעלי חיים בסכנת הכחדה והחלטנו להתמקד בארצנו הקטנה, על מנת לקרב את הילדים ולחשוף אותם לנושא מורכב זה.
כבר בתחילת הדרך גילינו כי הדרך לא הולכת להיות קלה, להפתעתנו הרבה לא מצאנו מספיק חומר מוכן בנושא וכך נאלצנו לחשוב כיצד ניתן לפתח נושא זה על מנת שיגע בילדים ויעניין אותם.
העבודה באתר google sites לא הייתה קלה כלל וכלל, האתר של google sites בעצם מגדיר תבנית עבודה מוגדרת, דבר שלעיתים לא התאים לנו ולכן נאלצנו להתגמש ולהסתדר עם מה שיש.

מאחר והעבודה באתר היתה חופשית, על התלמידים לבחור שני בעלי חיים ולהעמיק את הלמידה אודותם, היה מאוד חשוב ליצור ביחידה ארגון והכוונה, דבר שיקל על ההתמצאות באתר. למדנו בדרך הקשה וחווינו לאורך התהליך קשיים ואכזבות אבל בסופו של דבר הגענו למוצר המוגמר.

בשלבים הסופיים של העבודה נעזרנו בילדים, להם נתנו את כתובת האתר על מנת שיתנסו, ובעזרתם עשינו שינויים ושיפרנו את הטעון שיפור - נקודה חשובה מאוד בתהליך, מאחר והילדים הם ה"לקוחות" הפוטנציאלים שלנו בעתיד.
זו הייתה עבורי חוויה מעניינת, מאתגרת ומלמדת, חוויה שחשפה אותי לפן חדש בעבודה ואילצה אותי להתמודד וליישם ידע טכנולוגי, הפעלת חשיבה ביקורתית ובחירת חומרים, התואמים את גיל הילדים.
יכול להיות כי בעתיד לא אצטרך להתמודד עם משימה מעין זו אך במבט לאחור אני שמחה שהייתי שותפה לתהליך, לדרך וללמידה.
למעבר ליחידת הלימוד לחצו על כאן