יום שני, 13 בפברואר 2012

מה כדאי - צידה לדרך



"אם אתה יוצא לדרך
העולה אל ההרים,
היזהר שלא תיקח
איתך דברים מיותרים.

קח חלום -
לא כבד מדי,
ושמחה -
לא גדולה מדי,
וגם שיר
לא ארוך מדי.
זה די." (לאה נאור)


תקופה של שנה וארבעה חודשים מגיעה לקיצה, תקופה שאליה הגעתי עם הרבה חששות ותהייה.
בתור מובילת גן ניסוי בנושא "מחשב עם כל ילד" הרגשתי כי, אני מעוניינת לרכוש ידע ולהרחיב את הדעת בתחום ולכן בחרתי במגמת תקשוב ולמידה.
הלימודים לאורך התקופה היו מעניינים, מאתגרים ודרשו ממני השקעה, דבר שרק העצים את חווית הלמידה.
ואז בתחילת הסמסטר השני "הפילו" עלינו את הבשורה - עליכם לפתוח בלוג ובכל שבוע לרשום רשומה. מה כותבים ? באיזה דרך ? על אילו נושאים ? שאלות שליוו אותי לאורך התקופה.
ההתחלה לא היתה קלה, כל מידע שקלטתי מסביב והתקשר לנושא התקשוב ישר תויק ונרשם, על מנת שלא יישכח. במהלך הכתיבה מצאתי את עצמי נותנת במה למחשבותיי, רעיונותיי ודעותיי בנושאים השונים, דבר שחייב אותי בחשיבה עמוקה ובראייה כוללת את הדברים. לאורך הדרך הכרתי כלים טכנולוגים חדשים כגון: הוספת תמונה, סרטונים, קישורים ועוד וגם הם באו לידי ביטוי ברשומות השונות. במבט לאחור לאחר כתיבת 42 פוסטים אני רואה את הדרך שעברתי, את הצמיחה וההתפתחות האישית.

"לא אכפת לי מה ארזת
ואת מה אתה אוהב.
מה שבאמת חשוב
זה מה שיש לך בלב"


לאורך התקופה אני מרגישה כי ליבי התמלא בשאיפה לחולל שינוי במערכת, וכן לדעתי השינוי צריך להתחולל מן הבסיס, אל לנו להתעלם משכבת הגיל הרך, גם הם נולדים למאה ה - 21, הם נולדים למציאות בה הטכנולוגיה מקיפה אותנו מכל עבר ולכן, יש לדאוג כבר בגיל הרך לחשוף את הילדים לתכנים המתאימים להם, לפתח בהם יכולות ומיומנויות שונות, שילוו אותם בהמשך דרכם. הפער בין הרצוי למצוי זועק לשינוי וכיום לאחר סיום לימודי אני חשה כי קיבלתי הרבה מאוד כלים, שיעזרו לי להוביל את השינוי בשכבת גיל זו. אני נמנית על צוות חשיבה לקידום התקשוב במערכת הקדם
יסודית בעיר רמת גן אותה מוביל פרופסור רפי נחמיאס וכולי תקווה שצוות זה ישכיל להבין את הדרך אותה יש להנחיל לשטח.

"שב לנוח. זרוק לרוח
את כל מה שמיותר,
ועכשיו בלב בטוח
קח איתך מה שנשאר:

קח חלום - לא כבד מדי,
ושמחה - לא גדולה מדי,
וגם שיר לא ארוך מדי.
זה די".

אז גם אני לוקחת איתי את כל הצידה, שאספתי במהלך התקופה האחרונה, תקופה שתחרט בליבי כתקופה מהנה, ממשיכה עם חלומי ומקווה כי, אכן אוכל לגרום לשינוי במערכת בדרך של דיאלוג והקשבה.
אני רוצה להודות לכל חברי הקבוצה, שהיוו מקור תמיכה ועזרה לאורך התהליך, להיות שייכת לקבוצה כזו זו זכות גדולה.
ולסיום תודה לד"ר גילה קורץ, שמצאתי בה את הרגישות, ההקשבה, הזמינות, האכפתיות וכמובן את המקצועיות וההובלה שלי ושל חברי בתהליך המדהים שעברנו.

מצורף השיר של לאה נאור - צידה לדרך


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה