אז מהו בעצם ה – ה"פייסבוק" ?

יש מישהו שלא שמע על הפייסבוק ? אני בספק, אפילו ילדי גני שמעו את המילה הזו, הם לא בדיוק מבינים מהו הפייסבוק אבל יודעים שהוא קיים.
אז ככה הפייסבוק הוא רשת חברתית, שנוצרה בארה"ב ע"י מארק צוקרברג. בתחילה הרשת נוצרה באנגלית ואח"כ התפשטה לשפות נוספות. הרשת נוצרה ב – 4.2.2004 במטרה ליצור תקשורת בין הסטודנטים מאוניברסיטת הארוורד, אולם הנושא תפס תאוצה במהירות רבה והפייסבוק התפשט לאוניברסיטאות נוספות ולבתי ספר נוספים. ב – 11.6.2006 נפתחה הרשת לכלל הציבור. רשתות חברתיות שונות ומגוונות קיימות, המאפיין את פייסבוק, שזו רשת, שתפסה תאוצה בקצב מדהים. לפי "כלכליסט" נכון ל – 13.6.2011 לפייסבוק יש 687 מיליון משתמשים – נתון מדהים בעיני, שמראה לנו עד כמה העולם הוא בעצם קטן ומחובר.
הרעיון שעומד מאחורי הפייסבוק הינו נושא ה"חברות", כל אחד יכול להיות חבר של מי שהוא רוצה, גם של אנשים שהוא לא מכיר, כל אחד יכול לבחור באיזו קבוצה הוא רוצה להיות שותף. ברגע שקיבלת אישור והפכת ל"חבר" באפשרותך לקבל אינפורמציה ממישהו אחר, והשמים הם הגבול.

אם כן מהם היתרונות של הפייסבוק ?
- בראש וראשונה הפייסבוק מוגדר כרשת חברתית ולכן הוא מאפשר שמירה על קשרים עם חברים, משפחה, אנשים שאיתם נפגשים לעיתים רחוקות.
- חוגג יום הולדת, אירוע, טיול ועוד – פשוט וקל להעלות לרשת וכך לשתף את כל חבריך.
מגדיל את המעגל החברתי ומאפשר דרך קבוצות שונות להיחשף לדעות/רעיונות/תגובות ועוד של אנשים שונים ומגוונים.
- קבלת מידע מנתיבי ידע מסועפים – חבר של חבר המליץ ...
- מדיה שיווקית - דרך הפייסבוק גופים / ארגונים או אנשים פרטיים יכולים לפרסם שירותים לאחרים.
- וכמובן חשיפה למגוון משחקי פלאש מכל מיני סוגים כמו: משחק ניהול חווה ("farmville"), משחקי קלפים, ממשחקי טריוויה ועוד. ניתן לצבור נקודות ולעבור שלבים, ולהשוות את ההתקדמות ביחס לחברים.

והחסרונות . . . ?
- חוסר פרטיות – כולם יודעים על כולם, הכול חשוף.
- בזבוז זמן – ברגע שנכנסת לפייסבוק אתה פשוט "נשאב" ומבלה הרבה מאוד זמן, לרוב זמן שאינו בעל ערך.
- ברגע שפתחת חשבון בפייסבוק יש צורך לעדכן אותו, אחרת החשבון לא מספיק אטרקטיבי.
- פשעים ברשת – גניבת זהות, שליחת ספאם, גזענות ועידוד פשעי שנאה.
התמכרות – בשנת 2009 נמצא כי הכמות האנשים המכורים לפייסבוק נמצאים במקום "מכובד" בהשוואה להתמכרויות אחרות.

אם כן נשאלת השאלה האם להשתמש בפייסבוק או לא להשתמש ? אני משאירה את הבחירה בידיכם . . .

מצרפת סרטון קצר עם ראיון שנערך עם מארק צוקרברג בראשית דרכו - הוא בזמנו לא הבין את גודל המהפיכה שיצר.

הרשומה נכתבה בעקבות מידע מהאתר של מיקי – טכנאי מחשבים

מחשב, מחשב ועוד מחשב

ביום שני הקרוב עלינו להציג את עבודתנו במסגרת הקורס: "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" של ד"ר אתי כוכבי. התבקשנו לתכנן, לעצב ולפתח פעילות מתוקשבת בנושא לימודי כלשהו לתלמידים.
מאחר ואנו נמצאים לקראת סופו של החופש הגדול והעומס אדיר, הן מבחינת הלימודים והן מבחינת ההכנות לשנת הלימודים החדשה, שלחתי את הבעל ושלושת הילדים צפונה, לביקור אצל אחותי בקיבוץ, ואני יושבת מול המחשב במטרה לסיים את המטלה.
הפכתי למכורה !
המחשב זורם בדמי משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה המאוחרות – אני והמחשב וכל השאר זניח, אין ילדים, אין ארוחות (רק לחטוף משהו קטן כדי להרגיע את הבטן), אין ניקיונות, אין קניות - רק מחשב, מחשב ועוד מחשב.
כמה שקט יש מסביב .... הרבה זמן לא הרגשתי תחושה נפלאה כזו.

פייסבוק - לא רק רשת חברתית

את הרומן שלי עם פייסבוק התחלתי ממש לא מזמן, חברי ללימודים הודיעו כי הם פותחים קבוצה בפייסבוק ואז החלטתי שגם אני צריכה להירשם. משום מה חלחלה אצלי בעבר תחושה של חודרנות ופולשנות לחיי האחר ולכן העדפתי לא להימנע על קבוצת האנשים שהתחברה לאתר.
בהתחלה החיבור לפייסבוק היה רק מידי פעם בפעם, אך עם הזמן גיליתי שגם אני "מכורה". בבוקר, כשאני מתעוררת ומדליקה את המחשב מיד אני בודקת מה התחדש, מה נוסף וכך לאורך היום אני נכנסת ויוצאת מהפייסבוק ומבלה בו לא מעט זמן.

הפייסבוק מוגדר כרשת חברתית אבל, ברצוני להתייחס לכך, שהפייסבוק עבורי ועבור רבים אחרים משמש לא רק כרשת חברתית אלא כמקור ללמידה ולתמיכה בתהליכים אותם אני עוברת במהלך לימודי.
במהלך לימודי נפתחו עבורי ועבור חברי ללימודים שלוש קבוצות, אחת מהם הינה קבוצת למידה ושתי הקבוצות האחרות משמשות גם כקבוצת למידה וגם כמקום לכתיבת הערות, דעות, מחשבות, תובנות, שאלות ונותנת במה חופשית לסטודנטים.
אני רוצה להתייחס לקבוצת הלמידה שנפתחה במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב". המרצה ד"ר חגית מישר-טל מעלה משימות עבודה שונות הקשורות לקורס וחברי הקבוצה משיבים את תשובותיהם, לדוגמא – נתבקשנו לנתח תוכנית תקשוב של אחת מהמדינות. כתוצאה מתגובות הסטודנטים נוצר לנו מאגר עצום של ידע אודות תוכניות התקשוב של מספר מדינות לא מבוטל, דבר שהוביל את המרצה למשימה הבאה – שכל אחד יכתוב את דעתו על הניתוח של חברו ויעלה שאלות נוספות לדיון. נכנסנו למעין "סחרור" של תשובות ושאלות והדבר "אילץ" אותנו להיות כל הזמן מחוברים ולעקוב אחר הדברים שנאמרו בתוך הקבוצה. החיבור לפייסבוק מאפשר לי להיות מעורבת בתהליכי למידה שלי ושל האחרים, נוצרת מעין תלות הדדית בין חברי הקבוצה. תלות זו משפרת ומקדמת את תהליך הלמידה מאחר וכל אחד מחברי הקבוצה רואה שתגובותיו מביאות תועלת לחברי הקבוצה מחד ומאידך תגובותיהם של חברי הקבוצה מביאות תועלת לו. במהלך הלמידה לכל אחד מחברי הקבוצה יש אפשרות לשתף ולתרום בידיעותיו, במשאבים שצבר בדרך. לכל אחד מאיתנו ישנם משאבים שונים, חומרים, מידע ובמהלך השיתוף כל אחד נתרם מהם והדבר מייצר הבניית ידע חדש ברמה גבוהה.
מימד נוסף וחשוב לא פחות בהוויה הקבוצתית הינו נושא התמיכה והעידוד, לא אחת מצאתי את עצמי נעזרת ונתמכת ע"י שאר חברי הקבוצה, הידיעה כי יש מישהו ברשת שיעזור לי לפתור בעיות שצצות ועולות מאוד מנחמת ומקלה.

אז בעצם מה הוא יותר – רשת חברתית או קבוצת למידה ?
אסכם בכך שבעיני הוא גם וגם - וטוב שכך, בחלק מהזמן אני לומדת ונעזרת בפייסבוק בהקשר ללימודי ובחלק מהזמן, כאשר אני רוצה קצת ל"התאוורר" אני משוטטת לי באתר ונהנית ממנו.

מצרפת סרטון מתוך ארץ נהדרת - תופעת הפייסבוק.

איך ללמוד מטעויות ?

היום במסגרת הקורס הערכת טכנולוגיות מידע צפינו בסרט "איך ללמוד מטעויות?".
בסרט צפינו במורה, שהראתה את אופן הלמידה כפי שבא לידי ביטוי בתקופת סבתה, הוריה ואף בתקופתה וכיצד לאורך השנים בהיותה מורה מן המניין היא בחרה ללכת כנגד הזרם, בדרך למידה חדשנית ולבצע שינויים והתאמות בדרך עבודתה.
יאנה לופנברג נתפסת בעיני כמורה בעלת פתיחות, נותנת לתלמידיה את ההזדמנות ללמוד מכשלון, בעצמה חלק מקבוצת התלמידים ולפיכך גם היא לומדת יחד עם תלמידיה, מלאת אהבה למקצוע, מעבירה ביקורת על דרך העבודה שלה ולומדת מתוך הביקורת הזו, מרגישה צורך לשנות דברים.
מי ייתן ונזכה לראות עוד הרבה מורים כמוה במערכת כי מתוך ביקורת עצמית ורצון לשינוי יגיעו התוצאות.

רכז תקשוב = מומחה בתחום טכנולוגיות למידה

ביום שני האחרון התקיימה הרצאה של רוני דיין, מנהל גף יישומי המחשב במשרד החינוך. במהלך ההרצאה רוני העלה בפנינו את עיקרי תוכנית התקשוב הלאומית. בתוכנית הוצגו ארבעה עוגנים: תשתיות פיזיות(הכוללות בין היתר, מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, אינטרנט בפס רוחב ומחשב נייד ביחס של 1:5), תחזוקה שוטפת, הכשרת כוח ההוראה ופיתוח טכנים דיגיטאליים במקצועות הליבה בכל שכבות הגיל. המטרה, שעומדת מאחורי תוכנית זו, הינה לקדם את מדינת ישראל בשימוש בתקשוב במערכת החינוך , להתאים את מערכת החינוך למאה ה - 21 ולהוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר.
ברצוני להתייחס לתפקידו של רכז התקשוב. מתוך תוכנית התקשוב עולה כי, הרכז הינו "מדריך ומנחה מקרב סגל ההוראה בכל בית ספר, שתפקידו להיות לעזר, להדריך ולהנחות את סגל המורים בכל הקשור להוראה - למידה בסביבה מקוונת". בתכונית התקשוב הלאומית 2010 ואילך, רכז התקשוב הוא תפקיד מוגדר, גם בהיקף השעות של משרתו. במהלך ההרצאה רוני דיין חשף בפנינו את ההגדרה החדשה שניתנה לרכז - מומחה בתחום טכנולוגיות למידה. בנוסף הוגדרו הדרישות לתפקיד זה: "מורה בעל תואר אקדמאי ראשון לפחות, שעבר קורסים להתפתחות מקצועית בתחום התקשוב המאושרים ע"י הפיקוח המקצועי בתחום בחמש השנים האחרונות".

אני תוהה האם גזירה זו תעמוד במבחן המציאות ? האם בהכרח ימצאו בכל בית ספר איש צוות כזה ?

ימים יגידו . . .

הליכת ירח

היום לפני 42 שנה ניל ארמסטרונג עשה את הצעד הראשון על הירח.

משפטו: "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" מלווה אותנו לאורך השנים.

אז מה היה לנו לאורך השנים בתחום המחשוב ?

התוכנית הראשונה, "תוכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך", שאושרה בשנת 1982, המליצה על תכנים, שיילמדו בתחום הכרת המחשב.

בין היתר דובר על הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, סיוע ברכישת תשתיות ולומדות, תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, קביעת מפרטים טכניים וליווי במחקר והערכה.

במהלך השנים נכתבו תוכנית שונות, דובר על קידום מעמדו של המורה, שיפור התקשורת בין המורים, עידוד הפעילות היצירתית של המורים ועוד (מתוך ועדת ההיגוי לתקשוב, 1984).

תוכנית "חומש" מ - 1986 הגדירה את המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו. התוכנית הדגישה את הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה.

בשנת 1992 נכתב דו"ח שכונה "מחר 98" בו הומלץ על שלושה עקרונות: השקעה בתשתיות, הצטיידות והטמעה פדגוגית.

בשנות ה - 90 עם פריצתו של האינטרנט לחיינו היה צורך בחשיבה מחודשת והיערכות בתחומים רבים. ועדה שהוקמה לחקור את הנושא קבעה כי "טכנולוגיית התיקשוב והמידע תשנה מהותית את אופני התקשורת, חילופי המידע, תרבות הפנאי, החינוך, הכלכלה, התעשייה והמסחר בארץ ובעולם".

הומלץ להשלים את ביצוע תוכנית "מחר 98" כולל התקנת תשתיות ופרישת רשת לאומית.

דו"ח, שפורסם בשנת 2000 בידי "הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל", הצביע על שלוש מטרות מרכזיות של החינוך: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בעל שיוך ומחויבות חברתית. הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים וחברתיים "היעדים מביאים בחשבון את השפעת טכנולוגיות המידע והתקשוב על סביבת האדם החדשה, והם גם מבקשים להתשמש בטכנולוגיות החדשות ככלי להשגת המטרות של מערכת החינוך".

בשנת 2003, בעקבות תוכנית התקשוב שלב ג', פורסמה תוכנית, שהתמקדה בפיתוח והפעלת מודלים של חדשנות לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. תוכנית זו, בניגוד לתוכניות הקודמות, התמקדה בהיבטים ארגוניים של הטמעת התקשוב.

בשנת 2005, בעקבות תוכנית תקשוב שלב ד', הוצג התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית. תפקיד התקשוב לפי תוכנית זו היה "שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". התוכנית שמה דגש על הפיכת המורה המסורתי למורה מקוון תוך שינוי סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת, הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע והתקשורת בהוראה ובלמידה, התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב תלמידים, מענה לנוער בעל צרכים מיוחדים, שילוב בין ביה"ס לקהילה ומניעת פער דיגיטאלי (המנהל למדע וטכנולוגיה, 2005).

בינואר 2010 הוגשה תוכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי המאה ה - 21, בתוכנית זו נושא הטמעת התקשוב היה אחת ממטרות העל של התוכנית. היעד שהוצג היה תקשוב מלא של מערכת החינוך בתוך שנתיים, תוך אספקת תשתיות, הדרכה והערכה של התהליך, חומרי למידה דיגיטאליים לתלמידים וחומרי הוראה למורים.

השינוי לאורך השנים, שנעשה בתחום התקשוב נעשה לאט, בהדרגה ובצעדים קטנים, אך שינוי זה מחלחל ומוכר בחשיבותו הרבה בתחומי הפרט והכלל כאחד. כיום אנו מבינים כי שינוי זה הינו משמעותי עבור האנושות כולה ולכן יש להכילו במערכת החינוך.

הסקירה לעיל לקוחה מתוך: שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית, לקריאה מורחבת לחצו על הקישור.

מצרפת סרטון ובו ההקלטה המקורית מהארוע ההסטורי של נחיתת האדם הראשון על הירח.

אייפד במקום ספרי לימוד

עיריית בת ים החליטה להניף את הדגל ולחלק בשנת הלימודים הקרובה לכל שכבת כיתות ז' אייפדים במקום ספרי הלימוד. הידיעה הזו פורסמה היום ב"ידיעות השפלה".

זהו רק פרסום ראשוני בנושא, אבל כמו כל דבר הוא מעלה הדים רבים.

מחד, ניתן לומר כי, יש לחשוף את הילדים לקידמה ולהכניסה לתוך כיתת הלימוד. בתקופה זו עלינו להפוך את התלמידים למחוברים למאה ה - 21 ולכן המחשב משמש כאמצעי ומגשר בין הנעשה בעולמנו לבין בית הספר, שעדיין שבוי בתפיסת העולם הישן. ומאידך יש הגורסים כי, מהלך מעין זה ירחיק את הילדים מהספרים הרגילים ויפגם ביכולות הלמידה שלהם, הילדים יהיו עסוקים במשחקים במקום ללמוד.

אני סבורה כי יש מקום לפיילוט מעין זה בבתי הספר, אל לנו לחשוש מן הקידמה, כל שינוי מעורר גלים רבים של התנגדות, שלאט שוככת ולכן חשוב לעבור את הגל הראשוני ולבדוק את היתרון של האייפד על פני ספרי הלימוד.

ימים יגידו האם המהלך אכן היה שווה. לדעתי הכיוון יוביל לכך שחייבים להתייחס לקידמה ולקבלה בזרועות פתוחות.