מה כדאי - צידה לדרך

"אם אתה יוצא לדרך
העולה אל ההרים,

היזהר שלא תיקח
איתך דברים מיותרים.

קח חלום -
לא כבד מדי,
ושמחה -
לא גדולה מדי,
וגם שיר
לא ארוך מדי.
זה די." (לאה נאור)

תקופה של שנה וארבעה חודשים מגיעה לקיצה, תקופה שאליה הגעתי עם הרבה חששות ותהייה.
בתור מובילת גן ניסוי בנושא "מחשב עם כל ילד" הרגשתי כי, אני מעוניינת לרכוש ידע ולהרחיב את הדעת בתחום ולכן בחרתי במגמת תקשוב ולמידה.
הלימודים לאורך התקופה היו מעניינים, מאתגרים ודרשו ממני השקעה, דבר שרק העצים את חווית הלמידה.
ואז בתחילת הסמסטר השני "הפילו" עלינו את הבשורה - עליכם לפתוח בלוג ובכל שבוע לרשום רשומה. מה כותבים ? באיזה דרך ? על אילו נושאים ? שאלות שליוו אותי לאורך התקופה.
ההתחלה לא היתה קלה, כל מידע שקלטתי מסביב והתקשר לנושא התקשוב ישר תויק ונרשם, על מנת שלא יישכח. במהלך הכתיבה מצאתי את עצמי נותנת במה למחשבותיי, רעיונותיי ודעותיי בנושאים השונים, דבר שחייב אותי בחשיבה עמוקה ובראייה כוללת את הדברים. לאורך הדרך הכרתי כלים טכנולוגים חדשים כגון: הוספת תמונה, סרטונים, קישורים ועוד וגם הם באו לידי ביטוי ברשומות השונות. במבט לאחור לאחר כתיבת 42 פוסטים אני רואה את הדרך שעברתי, את הצמיחה וההתפתחות האישית.

"לא אכפת לי מה ארזת
ואת מה אתה אוהב.
מה שבאמת חשוב
זה מה שיש לך בלב"

לאורך התקופה אני מרגישה כי ליבי התמלא בשאיפה לחולל שינוי במערכת, וכן לדעתי השינוי צריך להתחולל מן הבסיס, אל לנו להתעלם משכבת הגיל הרך, גם הם נולדים למאה ה - 21, הם נולדים למציאות בה הטכנולוגיה מקיפה אותנו מכל עבר ולכן, יש לדאוג כבר בגיל הרך לחשוף את הילדים לתכנים המתאימים להם, לפתח בהם יכולות ומיומנויות שונות, שילוו אותם בהמשך דרכם. הפער בין הרצוי למצוי זועק לשינוי וכיום לאחר סיום לימודי אני חשה כי קיבלתי הרבה מאוד כלים, שיעזרו לי להוביל את השינוי בשכבת גיל זו. אני נמנית על צוות חשיבה לקידום התקשוב במערכת הקדם
יסודית בעיר רמת גן אותה מוביל פרופסור רפי נחמיאס וכולי תקווה שצוות זה ישכיל להבין את הדרך אותה יש להנחיל לשטח.

"שב לנוח. זרוק לרוח
את כל מה שמיותר,
ועכשיו בלב בטוח
קח איתך מה שנשאר:

קח חלום - לא כבד מדי,
ושמחה - לא גדולה מדי,
וגם שיר לא ארוך מדי.
זה די".

אז גם אני לוקחת איתי את כל הצידה, שאספתי במהלך התקופה האחרונה, תקופה שתחרט בליבי כתקופה מהנה, ממשיכה עם חלומי ומקווה כי, אכן אוכל לגרום לשינוי במערכת בדרך של דיאלוג והקשבה.
אני רוצה להודות לכל חברי הקבוצה, שהיוו מקור תמיכה ועזרה לאורך התהליך, להיות שייכת לקבוצה כזו זו זכות גדולה.
ולסיום תודה לד"ר גילה קורץ, שמצאתי בה את הרגישות, ההקשבה, הזמינות, האכפתיות וכמובן את המקצועיות וההובלה שלי ושל חברי בתהליך המדהים שעברנו.

מצורף השיר של לאה נאור - צידה לדרך

משחק לט"ו בשבט

לאורך הקורס "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים" בהנחיית פרופסור מיקי קורן הכרנו את הפוטנציאל של שילוב משחקים ממוחשבים ומקוונים בהוראה. במסגרת משימת הסיום של הקורס התבקשנו להפיק משחק לימודי ולהפעילו הלכה למעשה בשטח. לביצוע המשימה חברתי לשרה ועידית חברותיי ללימודים. מאחר וט"ו בשבט בפתח בחרנו להפיק משחק העוסק בנושא שבעת המיניים ומקומות
גידול. המטרות שעמדו לנגד עינינו בפיתוח המשחק היו: להעמיק את הכרת הילדים בנושא שבעת המינים, ובנוסף להכיר לתלמידים סוגי מקומות גידול תוך התאמתם לעצים הגדלים בם.
בחרנו לעשות שימוש במחולל "גלה את התמונה", מכון מופ"ת, מתו"ק, מנהלות האתר: ד"ר ענת אוסטר, המכללה האקדמית בית ברל וד"ר ברכה פלד, המכללה האקדמית בית ברל
בחרנו במחולל זה כי, המחולל מתאים לנושא, מתאים לילדים בכיתה ב' ומאפשר להציג באופן ויזואלי תמונות.
את הניסוי ערכנו בבית ספר "המגן" בהוד השרון בכיתה ב', אותה מחנכת עידית.
בשלב הראשון נערכה הקנייה של הנושא בכיתה תוך שימוש באתרים: "גלים" ו"בריינפופ".
בשלב הבא עבדו הילדים בזוגות או ביחידים בחדר המחשב והתנסו במשחקים השונים.
הכנו שלושה משחקים: המשחק הראשון היה משחק היכרות , שמטרתו לחשוף בפני הילדים את אופן הפעלת המשחק.
המשחק השני – עסק בנושא שבעת המינים ואילו המשחק השלישי עסק במקומות גידול.
תובנות מהפעלת הניסוי:
הילדים התחברו במהירות למשחקים ונהנו מאוד לשחק בהם.
הילדים בחרו לדלג על שלב ההוראות ועברו ישירות למשחק.
הילדים אמרו שבאמצעות המשחקים השונים הם הפנימו את הנושא בצורה טובה יותר וחוויתית.
רפאלי ושיזף (2011) במאמרם: "משחקים רציניים – מה למשחקי מחשב ומערכת החינוך. דוגמא ליישום" טוענים כי, "תפקידו של המשחק גדול מאוד בכל הקשור ללמידה וכי משחקים כוללים את כל מה שנדרש ללמידה: הדמיה של מציאות, החזרה הנדרשת כדי להטמיע תפיסה וכישורים, משוב מידי ומשוב דחוי, הנאה וצחוק, תגמול מידי להצלחה. דווקא בגלל העוצמות האלה משחק הוא אחד הדברים הרציניים ביותר. הוא רציני בגלל האטרקטיביות והכוחות הפדגוגים שלו, בגלל כוחו בהדגמה ובשכנוע ובגלל המשיכה אליו".
אני כגננת מתחברת מאוד לתחום המשחק שהרי רוב הלמידה בגן נעשית תוך כדי משחק. בעקבות ההתנסות החיובית בהפעלת המשחקים השונים נראה לי כי במהלך עבודתי אדאג למצוא משחקים טכנולוגיים משולבי מחשב התואמים את יכולותיהם ורמתם של ילדי גני וכך אוכל להעמיק את ידיעותיהם בנושאים השונים בדרך מהנה וחוויתית.

בתי ספר בנהול עצמי - חזון חדש

בעקבות קריאת מאמרו של יין צ'אנג צ'נג מאמר זה סוקר את היתרונות של בית ספר בניהול עצמי המבוססים על פרדיגמת הלימוד החדשה לעומת בתי הספר המסורתיים הפועלים על פי הפרדיגמה המסורתית. המאה ה – 21 מאופיינת בקצב שינויים מהיר, על מנת לעמוד בשינויים אלה ישנה שאיפה להשיג אפקטיביות חינוכית ולפתח את בתי הספר. על מנת שיתבצע שינוי יש צורך בשיפור התהליכים הפנימיים, נדרש בסיס של ידע חדש ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי להגיע לכל תלמיד ותלמיד. הרעיון הינו לעבור למצב של פרדיגמה משולשת חדשה המדגישה פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר לתלמיד תוך שילוב בין תהליכי גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית. הרעיון הינו לאפשר לתלמיד לרכוש ידע מגוון בינלאומי, לעשות העברה בין הידע החדש ולהתאימו למקום תוך מתן מענה לצרכים האישיים של כל תלמיד ותלמיד. היתרונות שבלמידה מסוג זה הינן רבות:

1. הפוטנציאל של כל תלמיד יבוא לידי ביטוי בלמידה מסוג זה.

2. כל תלמיד יוכל ללמוד בסגנון הלמידה המתאים לו ואז ההתפתחות של התלמיד תהיה אופטימאלית.

3. התלמיד ילמד כיצד ללמוד, לחשוב וליצור – דבר שיעזור לו בעתיד מאחר והלמידה תמשך לאורך כל ימי חייו.

4. השתתפות בתכניות לימוד מקומיות ובין-לאומיות יכולה להקנות לתלמידים השקפה קהילתית וגלובלית והתנסות שאינה מוגבלת לתחומי בית הספר, דבר שישפיע על תהליך הלמידה שלהם ויהפכו להיות ברמה בין-לאומית.

5. לכל מורה פוטנציאל למידה שונה מרעהו, כל מורה מלמד בסגנון שונה ובעזרת חשיפה למגוון מורים ניתן להגדיל את תרומתם לתלמיד.

6. חשיפה לתוכניות לימוד ומקורות מידע מגוונים ורבים מעשירה את התלמיד וממקסמת את ההזדמנות לייעל את למידתו.

לסיכום, פרדיגמת הלימוד החדשה מעלה בי רצון גדול להגיע לימים חדשים אלה . . .

כיום שיטת הלימוד בבית הספר נתפסת כשיטה מסורתית בה החינוך נתפס כתהליך של "שחזור" הלמידה וזאת במטרה לענות על צורכי החברה. המורה נתפס כבעל הדעה – ובעל המאה, הוא מקור הידע והלימוד המרכזי. בשיטת חינוך זו לא ניתן דגש לשונות הרבה בין התלמידים משני קצוות הסקאלה והנ"ל הולכים לאיבוד במערכת הקיימת. בימינו אנו כאשר העולם הינו כפר גלובלי קטן והילדים שולטים בטכנולוגיות כבר מגיל צעיר חשוב לתת את הדעת לחשיפה הרבה אליה נתונים הילדים בשעות לאחר בית הספר. הילדים כיום הרבה יותר חכמים, סקרנים ויודעים לנצל את הטכנולוגיה לטובתם.

מי ייתן וגם המערכת תדע להשכיל ולנצל את הטכנולוגיה ואת השינויים הרבים הסובבים אותנו על מנת לשפר את הלמידה ואת התהליכים אותם עוברים ילדינו בבתי הספר במטרה להכינם לעולם הגדול.

ביזור או מרכוז במערכת החינוך ?

פרופסור עמי וולנסקי במאמרו "הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך בישראל" מדבר על כך שקיים מתח בהתנהלות בין השלטון המרכזי למשרד החינוך בכל הקשור לבירוקרטיה, פיקוח ובקרה על תהליכים לימודיים.
בתור תושבת העיר רמת גן ונמנית על צוות החינוך בעיר, ניתן לראות כי, במערכת הקדם יסודית, נעשים ניסיונות ביזור אפקטיביים במיוחד לטובת הילד, העצמת כוח ההוראה, ההורים והקהילה.
ניתן להתייחס לעשייה בעיר בצורת משולש כאשר הרשות והפיקוח הינן בבסיס המשולש ובקודקוד המשולש נמצא הילד. הדברים באים לידי ביטוי במספר אופנים: בהקשר לעובדי ההוראה - הרשות פועלת רבות לקדם את הצוותים החינוכיים, הן את הגננות והן את הסייעות על ידי ימי עיון, הדרכות והשתלמויות. בהקשר להורים – העיר רמת גן בחרה מספר מטרות לפיהן היא עובדת: "עד אחרון הילדים", "עם הפנים להורים ולקהילה" ו"פיתוח ההון האנושי" – דבר שבראש וראשונה הוביל להעלאת הישגי התלמידים וכפועל יוצא השפיע על שביעות רצון הוריהם. בעיני חשוב לשלב עבודת צוות בין כל הגורמים כאשר טובת הילד עומדת מול עינינו. אני שואלת את עצמי מה נכון יותר ביזור או מרכוז ? בעיני אין לכך תשובה חד משמעית, הדבר תלוי במספר גורמים כגון: מצב כלכלי, פניות האנשים, המקום ועוד. בעיני יש להציב את האחריות והסמכות בהקשר למערכת החינוך בידי ידיים מקצועיות, ידיים שצמחו מהשטח וראו את הדברים כמו שהם, תוך הצבת יעדים ברורים לדרכי עבודה ומטרות חינוכיות בלי כל קשר להשפעות חיצוניות ופוליטיות, כאשר עלינו להניח בצד שיקולים אשר ישפיעו ויפגעו ביעדים הפדגוגיים שנקבעו.

מתוך: וולנסקי, ע' (1999): הדיאלקטיקה בין ביזור למרכוז. בתוך א' פלד (עורך), יובל למערכת החינוך (עמ' 283-299), ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט. (תדפיס)

2011 השנה שהיתה . . .

המודל הפיני ללמידה – איך הם עושים את זה הלכה למעשה ?

אתמול בערב צפיתי בתוכנית התחקירים "המקור" של מיקי רוזנטל ורביב דרוקר. בתוכנית הוצג המודל ללמידה על פי פינלנד.
לפי מבחני פיז"ה פינלנד ממוקמת במקום הראשון במבחני המתמטיקה, מדעים ומיומנויות קריאה.
אז איך בעצם הפינים עושים את זה ?
1. חוק חינוך חובה חינם – מגיל 7 ועד האוניברסיטה.
2. דרך הלימוד - הפינים הבינו כי על בית הספר להקנות לילדים כלים כיצד ללמוד, איך להיות יצירתיים מחד וספקנים מאידך. הילדים מקבלים כלים לעולם: הבסיס הוא הקניית מיומנויות קריאה וכתיבה ובהמשך כיצד להתמודד עם בעיות, הבנה, לקיחת אחריות על הלמידה ועל הדברים שהתלמיד עושה.
3. אופן הלמידה - נעשה בקבוצות קטנות של עד 15 תלמידים בקבוצה, המלווה על ידי מורה, שמכירה את התלמיד לאורך מספר שנים, בונה לו תוכנית למידה אישית, מותאמת לצרכיו ויכולותיו, באווירה רגועה ותומכת.
4. אמון – דבר בסיסי בקשר בין התלמיד למורה אשר גורם לכך שהתלמיד מרגיש אחריות על למידתו, כולם סומכים על כולם ומאמינים בכולם. מערכת יחסית בין התלמיד למורה אינה רשמית.
5. לא משאירים אף תלמיד מאחור, קיים מערך גילוי מוקדם לאיתור בעיות אצל התלמידים המטרה לטפל בבעיה בראשיתה על מנת להקטין אותה. לפי הפינים את עגלת החינוך יש לדחוף מאחור מצד המתקשים.
6. צוות ההוראה מורכב ממורים מצוינים המגיעים מהעשירון העליון של בוגרי האוניברסיטאות. מתקיים מיון קפדני לבחירת המועמדים המתאימים ביותר - בקרב הלומדים את מקצוע ההוראה רק 10% מהמועמדים יתקבלו בסופו של דבר לעבודה. המורה נדרש לתואר שני, בעל רצון ללמד ולאהוב את מקצוע ההוראה.
7. מעגל שיפור מתמיד סביב ההוראה, המערכת מציבה את היעד – מה התלמיד צריך לדעת על המורה לפתח את הדרך - מה צריך ללמוד, הדרך לא מוכתבת מלמעלה, היא מגיע מלמטה מהמורים. המורה צריך ליצור תיאוריה משלו, ההנהלה לא נותנת הוראות היא עוזרת למורה להגיע ליעדים
8. מערכת חינוך שוויונית, העיקרון הוא צדק ושיווין, כולם מקבלים אותו חינוך, סומכים על הממשלה והרשויות.
9. ציוד בכיתות - בכיתות יש לוח אינטראקטיבי,מחשבים ניידים ומשחקים. מחצית מזמן השיעור מוקדש לשיעור פרונטלי, שאר הזמן מוקדש להתנסות וללמידה משותפת בין התלמידים.

בעיני ניתן רק להתקנא במערכת חינוך זו אולם על מנת לנסות להתקרב לנעשה בפינלנד חשוב לעשות מספר דברים:
1. דבר ראשון שהסמכות בחינוך תיפול בידי ידיים מקצועיות וריכוזה יהיה בידי הנושאים באחריות הישירה לתלמידים, תוך הצבת יעדים ברורים לציבור התלמידים. אין לאפשר לנהלים חיצוניים ולשיקולים פוליטיים להשפיע או לשחוק יעדים פדגוגיים שנקבעו על ידי בית הספר. יש לראות תמיד את טובת הילד במרכז, כך שיהיה לאזרח נבון ומועיל לחברה.
2. השקעה בצוותים החינוכיים על מנת לקדמם, להכשירם ולהעשירם בתכנים ובטכנולוגיות חדשות, המותאמות לתקופה.
3. צמצום פערים בין התלמידים – יצירת מערכת חינוך שיוויונית.
4. בחירת דרכי עובדה פדגוגיות המותאמות לילדים תוך חשיבה על הדרך ולא על התוצר הסופי.

הלוואי ואכן נצליח להתקדם ואף במעט ביעדים הנ"ל במטרה להעלות את החינוך בישראל.

מחשב האוט, עיפרון אין

דווקא בבית ספר יסודי בעמק הסיליקון בו לומדים ילדים של בכירי חברות הטכנולוגיה בעולם - אין כניסה למחשבים. בית הספר פועל לפי שיטת וולדורף התופסת את הילדות כתקופה של הבשלה של כשרים, איכויות והבנות.

דרך הלימוד הינה חוויתית, משלבת אומנויות כגון: מוזיקה, מלאכה, אוריתמיה (תנועה) ועוד. בבית הספר הזה, שילוב המחשב בלמידה נתפש כמעצור לחשיבה יצירתית, ליחסי אנוש, לתנועה ולקשב.

בעיני זו אמירה מאוד קיצונית, חשוב לשלב בצורה מושכלת בין כל הכלים הקיימים כיום, לא ניתן להתעלם מחדירת הטכנולוגיה לעולמנו, השימוש במחשבים הינו בעצם עוד כלי לשדרוג תהליכי למידה שעוברים התלמידים, בנוסף הוא מאפשר לגשר על פני השונות הגדולה בין התלמידים ומאפשר למידה שיתופית. היום הילדים נולדים לעולם בו שולטת הטכנולוגיה, הם חשופים כבר מגיל צעיר מאוד למגוון מכשירים וביניהם המחשב לכן, בעיני אך טבעי לשלב את המחשב כעוד כלי המאפשר למידה מגוונת, מאתגרת, מקדמת

ולכן אל לנו למנוע מפני ילדינו את השימוש במחשבים.

הכתבה התפרסמה בעיתון - שיעור חופשי, גליון 97, דצמבר 2011

סטנדרטיזציה בחינוך

פרופסור עמי וולנסקי במאמרו The rise and the price of the standards movement משנת 2007 סוקר את תנועות הסטנדרטים במערכת החינוך ומקורותיה. המאמר מתמקד בארה"ב ובאנגליה. במהלך השנים הפכו בתי הספר לפחות סלקטיביים ויותר שוויוניים דבר שגרם לכך שיותר ויותר אנשים זכו ללמוד ואף להגיע לרמות השכלה גבוהה. במטרה להגיע לחינוך איכותי ולסטנדרטיזציה הכניסו המדינות את המבחנים הבינלאומיים, דבר שהגביר את התחרות בין המדינות. לדעתי כתוצאה ממדיניות הסטנדרטים אנו מונעים מהתלמידים את אפשרות הבחירה באותם מקצועות שהם אוהבים וקרובים לליבם. הרצון של הסטנדרטים שם דגש אך ורק על התוצר הסופי, קרי הציון, וכתוצאה מכך אומצה גישה שיש לעלות את אחוז מסיימי תעודת הבגרות בתיכונים בישראל, דבר שהוביל לכך שבשנות ה – 90 נסגרו בתי ספר טכנולוגיים והוסבו לבתי ספר עיוניים. צעד זה בעיני הינו בעייתי הרי לא כל התלמידים יכולים לעמוד בסטנדרטים של מבחני הבגרות, ברגע שאנו מבטלים את החינוך הטכנולוגי אנו בעצם גורמים לכל אותם תלמידים שאין באפשרותם להגיע לסטנדרט המבוקש, שהוא תעודת בגרות לכך שאין הם מוצאים את מקומם. שוויוניות גורמת להורדת סטנדרטים ומעכבת תלמידים לפרוץ קדימה. במצב של שוויוניות אנו הופכים את תוכנית הלימודים לסטנדרטית וזהה לכלל התלמידים, כך גם את המבחנים – דבר שבסופו של דבר פוגע בכל אותם התלמידים שנמצאים בקצות הסקאלה – המצטיינים והחלשים, אשר יוצאים מתוסכלים מכך שהמבחנים אינם תואמים את יכולתם. אני מתחברת לדבריו של מאדו, בתוך וולנסקי (2007) שטוען "שטרנדים שוויוניים בחינוך יובילו להרס של מאמצים והמצוינות, ומונעת מכל סוג של עליתא להגיח". השיטה של בחינות במקצוע מסוים, במספר רמות, לדוגמה במתמטיקה מאפשרת לכל תלמיד להפגין את כישוריו במקצוע ולייחד אותו מאחרים. לכן שיטת המבחנים לפי יחידות/רמות מבטלת את השוויוניות ונותנת לתלמיד הרגשת של מיצוי היכולת האישית והיא עדיפה בעיני. בעיני גם מבחני המיצ"ב מסלפים את המציאות. לקראת המבחנים נעשה מאמץ אדיר להכין את התלמידים, ניתן דגש למקצוע בו מועבר המיצ"ב מבחינת היקף שעות למידה, דבר שמשפיע על שאר המקצועות, זאת על מנת שביה"ס ידורג במקום ריאלי. בנוסף, קיימת תופעה בה תלמידים בעלי יכולות נמוכות לא מגיעים להיבחן ביום המבחן – דבר שמעוות את תוצאות המבחנים. החשש של המורים מפני המבחנים אף הוא ניכר, המורים הופכים להיות מכווני מטרה לקראת המבחנים, דבר שמשפיע על אופן הוראתם, ניכר כי הם מאבדים את ההנאה מן התהליך ושואפים להגיע אך ורק להישג המיוחל. דוגמא לכך ניתן לראות בדבריה של המורה לאנגלית: "ברגע שאתה חושש לאבד נקודות "בטבלת ליגת ביה"ס" דרך ההוראה שלך הופכת להיות נוקשה ואתה מאבד את כל ההנאה ממנה, ולכן לא תקבל את כל ההנאה ממנה. אתה לא מקבל את האיכות אותה היית רוצה, וכל בית ספר יסבול מכך". הנתונים מתוך המאמר מראים כי גם אחרי רבע מאה של סטנדרטיזציה של תוכניות לימודים לא ניתן לומר שמדינות שהיו להוטות להצליח אכן הצליחו. נתונים סטטיסטים מראים ששיפור קיים משינוי בטבע האנושי של האדם ולא כתוצאה ממדיניות של סטנדרטים.
ובהקשר לגן הילדים – גן הילדים משנה את פניו, בעבר בתחילת דרכי לפני 17 שנה לא עסקנו בכל הקשור להכנת הילדים לקראת ביה"ס ואילו כיום ישנם סטנדרטים ויעדים שעל פיהם אנו עובדים, דבר שמשפיע מאוד על התנהלות הגננת ובעקיפין על התנהלות הילדים. כל הזמן קיים חשש מ"אובדן הילדות" ויש ניסיון לשמרה. בתור גננת השותפה לתהליכים הרבים העוברים על המערכת אני שואלת את עצמי חדשות לבקרים האם באמת נכון להוריד לגן סטנדרטים לימודיים, שמטרתם להכין את ילדי הגן לבית הספר? כתוצאה מסטנדרטים אלו שעות המשחק בגן משנות פניהן ומשולבות בהן מטלות לימודיות. לדעתי גן הילדים צריך להיות בראש ובראשונה מקום חיים, שמטרתו לאפשר לילדים לחיות חיים מלאים ומשמעותיים, תוך התנסויות מגוונות, שמהן יפיק הילד למידה משמעותית. חשוב למצוא את האיזון בין הרצון לקדם את הילד ולהכינו לכיתה א' לבין היכולת לאפשר לילד להיות סקרן, פעיל, שואל שאלות, מתמודד ורוכש חוויות וידע.
דילמות רבות עולות בנושא הסטנדרטים בחינוך. הסטנדרטים הביאו לכך ששכחו את הבעיות האמיתיות של החינוך, המצוקות של הילד, משברים, מציאות משפחתית, הסביבה התרבותית בה הוא חי. הסטנדרטים בעצם מדדו הישגים ולא חינוך. נוצר מצב בו הלמידה הינה תלוית הקשר לחומר שעליו נבחנים, נושאים שעליהם לא נבחנים עליהם הופכים ללא רלוונטיים, דבר שגורם לצמצום בתוכניות הלימודים. אני חושבת שעלינו לבדוק כל הזמן את הדרך, כיצד נעשים הדברים, עלינו להתייחס לשטח – מה באמת קורה מבחינת ההוראה ומבחינת הלמידה, כי בסופו של דבר הילדים הם אלה שישלמו את המחיר, והם אלו אשר בונים את החברה שלנו ואת העתיד.

ליקוי ירח

”דוד ירח בשמים
לא עצם את העיניים:
כל הלילה לא ישן,
במקטרת מעשן.

והעשן עף לו עף
לכוכבים אל תוך האף.
הכוכבים מתרגשים,
כל הלילה מתעטשים:
עט-שי !

עט-שי !" (אנדה עמיר פינקרפלד)

ביום שבת האחרון התרחש ליקוי ירח בשמים. כהכנה לקראת מאורע זה ביקשתי מהילדים שביום שבת אחה"צ יתבוננו במראה השמים, הסברתי להם שהולך לקרות בשמים משהו מיוחד.

כאשר הילדים הגיעו ביום ראשון לגן הם היו מלאי חוויות וסיפרו ש:

"פתאום נהיה חושך ולא ראו את הירח"

"הירח היה בצבע שחור ולבן"

"הירח ירד למטה לשמים, ואז פתאום הירח נעלם ואז בסוף הוא חזר לעיגול מלא"

הסברתי לילדים שלתופעה קוראים ליקוי ירח ובה הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים באותו מישור (קו)- וכדור הארץ (הנמצא ביניהם) יוצר קונוס של צל המוטל על הירח. לכאורה אמור הירח להיות מאופל לחלוטין בזמן הליקוי אבל בגלל שבירת אור השמש באטמוספירה של כדור הארץ ניתן לראות את הירח מואר בגוון חיוור. בחרתי לשתף את הילדים ולהראות להם סרטון קצר המתאר את התופעה והילדים אחר כך בחרו לצייר בתוכנת הצייר ציורים בנושא.

בעיני דרך עבודה זו בה משלבים למידה חוויתית ויישומית הלכה למעשה הינה למידה משמעותית עבור הילדים ובודאי שתותיר חותם עליהם בעתיד.

בעקבות תומס ג' סרגו'בני

תומס ג' סרגו'בני במאמרו: "ארגון, שוק וקהילה – אסטרטגיות שינוי - מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר?" טוען כי, אסטרטגיות של ארגון ושל שוק טובות לייצר שינוי בבית-הספר לטווח קצר בלבד; ואילו אסטרטגיה קהילתית, לעומת זאת, טובה ליצירת שינויים עמוקים בליבה התפעולית של בית הספר.
ברמה הפילוסופית אכן מעורר המאמר מחשבה, לגבי אופן ההסתכלות על בתי-ספר. האם יש לראות בהם ארגון הדומה לזה שבמגזר העסקי ? האם יש אכן מקום למדדים של התייעלות, של תקנים ועוד. נראה, שגם הכותב מסכים, שאין מקום לבחון כך בתי-ספר, שכן אנו לא מעוניינים לאפשר דריסת רגל לכוחות שוק, שעשויים להכניע את מה שהוא מכנה "המידה הטובה".

כגננת, מצאתי שהמאמר בעייתי: בתפקידי ידועה לי מרכזיות אישיותה של הגננת בכל הנעשה בגן. על פניו נדמה, שכך הם גם פני הדברים בבית הספר: המנהל בוחר את צוות המורים, את מי לקדם, מכתיב את אופי הלימודים, קובע את האווירה, מקצה שעות לימוד בצורה כזו או אחרת וכן תקציבים. המנהל, כתפקיד וכאדם, מגלם בתוכו גם גישה בירוקרטית, גם יכולות מנהיגות, גם את כוחות השוק (לחצים מצד ההורים לעומת לחצים מצד המערכת) וגם גישה קהילתית-תרבותית. לפיכך נראה לי, שהזנחת אסטרטגיות שינוי כגון מנהיגות, מוטיבציה, ארגון ונשיאה באחריות - הללו חותרות תחת מטרות המאמר וההנחות הגלומות בו.

למידה תלוית הקשר

חג החנוכה קרב ובא ובמסגרת הקניית מיומנויות לילדי הגן אנו

עוסקים בתוכנת הצייר.

כדי להסביר לילדים את נושא – "העתק הדבק" סיפרתי לילדים

סיפור, שהעלה בתוכו את סוגית העתקה. שאלתי את הילדים כיצד

אני יכולה ליצור את אותו הדף בכפילות ? תשובות הילדים היו

מתוחכמות: תצלמי במצלמה שלך, תסרקי במחשב, תדפיסי את

הדף, תלכי לחנות ושם יצלמו לך במכונת צילום. לכל תשובה שהילדים

העלו הייתה לי תשובה, שגרמה להם להמשיך ולחשוב על פתרון עד שאחת

הבנות אמרה: "תשימי את הדף ומעליו עוד דף ותעתיקי".

בשלב זה הצגתי בפני הילדים מוצג ארכאי – נייר קופי, כמובן שהילדים לא הכירו את הנייר

ולאחר הדגמה קצרה שלי, התלהבו מאוד מ"ההמצאה המדהימה" כדבריהם.

בשלב זה נגשו הילדים לעבודה וציירו בעט בזוגות כאשר נייר הקופי נמצא בין הדפים ובסיום

הפרידו את הדפים וכל אחד צבע כרצונו את הציור המשותף. רק לאחר שהילדים הבינו,

חוו והתנסו בפעילות זו בצענו העברה למחשב – הסברתי לילדים כי גם במחשב ניתן להעתיק

דברים – לדוגמא כאשר הם מציירים חנוכייה הם יכולים להעתיק את הנר ואז החנוכייה תהיה

סימטרית.

פעולת – העתק הדבק בתוכנת הצייר הינה מורכבת ולכן דאגתי להכין לילדים ספרון עם הסברים

בשלבים כיצד עליהם לפעול על מנת לבצע את הפעולה.

בעיני סוג כזה של למידה הינה משמעותית, הרעיון ללמד את הילדים באופן חוויתי ורק לאחר מכן

לבצע למידה וירטואלית. חשוב שהלמידה תהיה תלוית הקשר לנושא הנלמד בגן ולא "תונחת"

על הילדים רק בגלל ש"צריך ללמדם נושא זה" – דבר בו אני נתקלת הרבה פעמים בעת

ביקוריי בגנים.

מצרפת תמונה ובה ילדי הגן פועלים בזוגות ובנוסף עבודה של אחד מילדי הגן בתוכנת הצייר.

"אינכם מבינים בחינוך ? אינכם יכולים להיות ראשי ועדה" / פרופ' דוד חן

במסגרת הקורס – סוגיות במדיניות החינוך נתבקשנו לקרוא את מאמרו של לארי קיובן – "ושוב חוזרת הרפורמה". השאלה המרכזית שעולה מתוך מאמרו של לארי קיובן הינה מדוע הרפורמות חוזרות על עצמן פעם אחר פעם כמו מטולטלת ? הגישה המרכזית לפי קיובן הייתה גישת המורה במרכז, המורה הינו הדומיננטי, המוביל ובעקבות שינויים שחלו עלתה גישת הילד במרכז – ניסיון לתת לילד במה, לפתח את היצירתיות של הילד. קיובן נותן הסבר לתפיסה מסוימת על החינוך ואז אומר למה התפיסה לא נכונה או לא ישימה במערכת החינוך. כשמדובר במתח בין שתי רפורמות – המורה והתלמיד זוהי מחלוקת – שתי השקפות עולם שונות. על פי קיובן הרפורמות מושפעות מהתקופה שהמדינה עוברת, מלחמות, מצב כלכלי וכדומה וכתוצאה מכך החינוך מושפע מהרבה מאוד גורמים מסביב, הרפורמה לא מתמקדת אך ורק בפדגוגיה. בסוף המאמר – יש נתק בין מה שקורה בכיתה כי המורה הוא אוטונומי, לפעמים מקבלים את הרפורמות אבל לרוב זה לא עובר את סף הכיתה ונשאר בחוץ. לפי דעתי המאמר משקף מציאות קיימת. כל בוקר אנחנו שואלים את עצמנו לגבי הרפורמה בחינוך, האם הרפורמה אכן תהיה נכונה. במהלך 17 שנות עבודתי הייתי עדה לשינויים רבים ולהכנסת רפורמות שונות ומגוונות במערכת החינוך בכלל ובנוגע אלי במערכת הקדם יסודי בפרט. הרפורמות השונות ניסו לתת מקום לשונות בין הילדים, לסגנונות הלמידה השונים, אולם בעיני זהו מאמץ עקר, מעיין זיוף, מנסים לעשות שינוי אבל בעצם המערכת רוצה לשמר את הדברים ולקבע אותם. לפי עניות דעתי רפורמות הן דבר בלתי נמנע, מאחר והמערכת שלנו מושתתת על מקבלי החלטות המנותקים מן השטח, שרי חינוך ועוזריהם – היושבים במגדל השן ומנחיתים השקם וערב שינויים על המערכת, מבלי לבחון את הדברים הלכה למעשה בשטח ולשתף בקבלת ההחלטות את אנשי השטח, המחנכים ולכן כאשר יתחלף הממשל ואת הכסא יאייש שר חדש ועימו יועצים חדשים נחווה מחדש הופעת רפורמה ושינוי. דברים מעין אלה עולים אף מתוך כתבה של פרופסור דוד חן שהתפרסמה בעיתון דה מרקר. דוגמא לכך ניתן לראות בתוכנית התקשוב הלאומית, תוכנית שמתאימה לזמן, למקום, לפוליטיקה ולעסקים, אולם בעוד תקופה מסויימת תבוא מהפיכה חדשה ועימה רצון להתאים את עצמו לרוח התקופה, ולכן רפורמות הינן דבר שהוא בלתי נמנע.

מודל החדשנות של רוג'רס

במסגרת הכנת הסמינריון הפנתה אותנו ד"ר גילה קורץ לקרוא אודות רוג'רס ומודל החדשנות שלו. מתוך החומר עולה כי, הפצת חדשנות על פי רוג'רס היא תהליך, שבאמצעותו מועברת החדשנות בערוצים מסוימים, במשך הזמן, בין חבריה של מערכת חברתית (מיודוסר ואחרים, 2006), זהו תהליך המשלב בתוכו הן את הפרט והן את הארגון, כאשר במהלך הדרך קיימת תקשורת בין השניים על מנת להגיע להבנה הדדית. במהלך התהליך ישנם חמישה שלבים: 1. ידע – המאמצים נחשפים לחידוש, שומעים ולומדים על קיומו. 2. שכנוע - שלב בו המאמצים משתכנעים בערכו של החידוש ומאמצים עמדה חיובית כלפיו. 3. קבלת החלטה – המאמצים מוכנים לאמץ את החדשנות, ולו רק לצורך בחינתה בפועל. 4. יישום – שלב בו המאמצים מתנסים הלכה למעשה בחידוש – קרי בטכנולוגיה. 5. אשרור – שלב בו המאמצים מעריכים את הטכנולוגיה ומחליטים האם לאמצה או לזנוח אותה. התיאוריה של רוג'רס מבחינה בין תהליך הפצת החדשנות לבין תהליך אימוץ החדשנות. בתוך התהליך ישנם ארבעה אלמנטים מרכזיים – חדשנות נתפסת – האופן בו האדם תופס את הרעיון כחדש, אופן זה הינו סובייקטיבי ואינו קשור לזמן. התקשורת – בשעה שברצוננו להפיץ חדשנות אינטראקציה בין אנשים הינה הדרך הבסיסית להעברת המסר בין האנשים שיודעים על הרעיון לבין אלה שעדיין אל יודעים עליו. המערכת החברתית – הסביבה החברתית לה משתייך הפרט ובה הוא פועל. הזמן – מרגע שהאדם שומע על החדשנות ועד שהוא מחליט לאמצה הוא עובר תהליך מנטאלי. זהו תהליך אישי המושפע מדפוסי התנהגות שונים של הפרט. רוג'רס, שבדק את אופן הכנסת חדשנות טכנולוגית בקרב מורים, הציע לחלק את המורים לחמש קבוצות: מורים חדשניים = נלהבים לעשות שימוש בטכנולוגיה ונמצאים בחזית, מאמצים מקדימים = מורים שעושים שימוש מוצלח בטכנולוגיה ומשמשים דגם לאחרים, הרוב המקדים = נזהרים לגבי אימוץ הטכנולוגיה וממתינים לתוצאות השימוש בה, הרוב המאחר = מחכים עד שילחצו עליהם לעשות שימוש בטכנולוגיה, או עד שישתכנעו לגבי יתרונות השימוש בה; והמתמהמהים = האחרונים שיאמצו את השינוי. בתור אחת, שרואה את עצמה כחדשנית, אני מודעת לקושי הגדול בהכנסת שינויים לתוך המערכת בכלל ולגני הילדים בפרט. קושי זה נובע מהצורך לשמר על רוח הגן. אולם, השינויים שעוברים על החברה לא פוסחים על גן הילדים, לא ניתן להתעלם מכניסתה של טכנולוגיה חדשה לגן הילדים ולכן חשוב לדעת כיצד "לנצל" את החדשנות ולרתום אותה לעשייה היום יומית בגן. אל לנו לפחד מפני הקידמה והחידוש, עלינו ליצור מצב שבו יעשה שימוש במשאב החדש, קרי המחשב, בצורה מושכלת, תוך התאמתו לגיל הילדים וליכולותיהם. נשאלת השאלה כיצד יוצרים את המהפך ? כיצד רותמים את הגננות לאימוץ הטכנולוגיה ? בעיני זו שאלה כלל לא פשוטה והתהליך הינו ארוך ומורכב. בשלב הראשוני, כפי שטען רוג'רס, עלינו לחשוף את הגננות למחשב, לשימוש שנעשה בו בגן תוך מתן דוגמאות מהשטח, כי רק דרך חשיפתן לדברים המוחשיים, ולתהליך שאותו עוברים הילדים בגן הן יבינו את היתרונות בשימוש במחשב בגן הילדים. חשוב בשלב הראשוני למזער את החרדה מפני המחשב ולהפנים כי, המחשב הוא חלק בלתי נפרד מחיינו במאה ה – 21, ולכן עליהן לעשות את הצעד הראשוני לקבל החלטה - לנסות ולאמץ את החדשנות ולהכניסה לתוך גן הילדים. במהלך הדרך חשוב מאוד בעיני לתמוך בגננות, על מנת שידבקו בתהליך, להיות איתן בדרך, ללוות אותן יד ביד, להקשיב, להסביר ולעודד כי, כל שינוי, ואפילו הקטן ביותר, במידה ולא יעשה בצורה מושכלת לאורך הזמן לא ישרוד ולא יוטמע הלכה למעשה בשטח.

גלעד כאן

יוצא לאור / מילים ולחן: אהוד בנאי

השביל הזה מתחיל כאן

בין סניף בנק למעיין

לא סלול, לא תמיד מסומן

השביל הזה מתחיל כאן.

חוצה את העיר

עולה על ההר

ממשיך על הים

ממשיך גם מחר

חותך באוויר, בין הבתים

יוצא אל האור אל חיים חדשים.

לך עליו, עלה עליו עכשיו

לך עליו, עלה עליו עכשיו

מלאכי ציפורים מעליך

מלווים את צעדיך

מרחוק נדלק אור

אל תסטה כדי שתוכל לחזור.

השיר הזה מתחיל כאן

כחול על הדף הלבן

לא גמור, לא תמיד מכוון

השיר הזה מתחיל כאן.

חוצה את העיר

עולה על ההר

ממשיך על הים

ממשיך גם מחר

חותך באוויר, בין אנשים

יוצא אל האור אל חיים חדשים.

היום ילד אחד קיבל את חייו בחזרה ואמא אחת ואבא אחד יכולים סוף, סוף להירגע. אחרי 1941 ימים גלעד בבית. ילד בן 25, שהעביר חמישית מחייו בשבי, אין לדעת כיצד ישקם את חייו, אבל יש לו הזדמנות לשיקום ולחיים. אני גאה להיות שייכת למדינה הזו, המדינה שלנו היא מיוחדת במינה, מדינה שמוכנה לספוג ולתת תמורת חייל אחד בודד מעל 1000 אסירים, המחיר הזה הינו התמורה הישראלית אשר בבסיסה עומד הרעיון של חובה מוסרית כלפי חילינו, הערבות ההדדית אצלנו היא לא רק סיסמא. זה יום בו מתערבבים להם יחד שמחה, אופטימיות וכאב.

אז ילד צא לאור - אל חיים חדשים כי, כולנו נלווה את צעדייך.

התפוח הגדול - "נפל"

אתמול יום ה' 6.10.2011 הלך לעולמו סטיב גו'בס - הסמל, המוח והפנים של הטכנולוגיה, ששינתה את חייהם של מאות מיליונים. בהודעה רשמית של החברה נכתב: "אפל איבדה איש חזון וגאון יצירתי והעולם איבד אדם מדהים. אלו מאיתנו שזכו להכיר את סטיב ולעבוד אתו איבדו חבר קרוב ומורה מעורר השראה. סטיב מותיר מאחוריו חברה שרק הוא יכול היה לבנות, ורוחו תהיה תמיד אבן היסוד של אפל".

גו'בס עמד בראש החנית של המהפכה הדיגיטאלית ובמהלך חייו נרשמו על שמו 317 פטנטים. בין המצאותיו החשובות היוף המצאת המחשב האיש הראשון בעולם, הקמת חברת Pixar, שהציגה סרטי אנימציה ממוחשבים, המצאת ה - iMac - המחשב בעל קישור פנימי לאינטרנט, המצאת ה - iPod - נגן מולטימדיה, שאפשר לקחת אותו לכל מקום, המצאת ה - iPhone - טלפון חכם הכולל צג מגע רב נקודתי והמצאת ה - iPad2 - מסך מגע (טאבלט) שהוא מחשב.

בהרצאתו מלפני 6 שנים באוניברסיטת סטנפורד אמר גו'בס כי "אל לנו להתפשר, עלינו לעשות מה שאנחנו אוהבים וללכת בעקבות הלב". בנוסף דיבר גו'בס על המוות ואמר: "מוות הוא הייעוד שכולנו חולקים. כך זה צריך להיות, משום שהמוות הוא כנראה ההמצאה הגדולה של החיים. הוא אמצעי השינוי של החיים. הוא מפנה את הישן כדי לתת דרך לחדש". ראיתי את ההרצאה לפני תקופה ארוכה ובעקבות מותו צפיתי שוב בקטע - דבריו קיבלו משמעות כל כך עמוקה ונגעו בי, הנאום שלו היה מלא עוצמה והפך בעצם למעיין צוואה בחייו - יהי זכרו ברוך.

מצרפת את נאומו של סטיב גו'בס משנת 2005 באוניברסיטת סטנפורד.

בהכנת הרשומה נעזרתי בעיתונים: ידיעות אחרונות וישראל היום.

שנה/אלישיב רייכנר

כשקוראים את המילה

ללא ניקוד, ללא תנועות,
לכאורה אין בה מסר,
רק צירוף של אותיות.
אך בתוספת נקודות,
עולות ממנה הקריאות.

מצד אחד אומרת: שנה !
כפי שהורגלת,
בדרך בה הלכת,
המשך כאשתקד
במגמת ההתקדמות
עוד שנה, עוד צעד
בדרך לשלמות

אבל, מצד שני, שנה!
סכור את זרם השגרה.
נפה מהטוב את הרע.
חשב חשבון הנפש,
שפר מעשיך,
תקן את הנדרש,
להצלחת המשך דרכך.

זאת קריאתה המורכבת
קריאה של שלוש אותיות
קריאת כל תקופה מתחדשת
לשנות, אך גם לשנות !

שתהיה לכולנו שנה טובה ונפלאה.

פיתוח סביבת למידה מתוקשבת

במסגרת הקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות של ד"ר אתי כוכבי התבקשנו לתכנן, לעצב ולפתח פעילות מתוקשבת בנושא לימודי כלשהו לתלמידים.
פעילות מעין זו עפ"י ד"ר כוכבי מצריכה ידע ומומחיות במספר רב של תחומים: ארגון תוכן מילולי וחזותי, עיצוב ואפיון מסך, ארכיטקטורה של ממשקים, פיתוח הדמיות ועולמונים, פיתוח משחקים, שילוב בין תוכן לתקשורת ועוד.
שרה, שותפתי לעבודה, ואני התלבטנו רבות בנושא ולבסוף מאחר והשנה הינה שנת הבריאות החלטנו לפתח יחידה בנושא "תזונה נכונה".
תהליך העבודה היה מורכב ולא פשוט כלל, בשלב הראשוני היה עלינו להגדיר את אוכלוסיית היעד, לקבוע מטרות תוכן ומטרות מיומנויות ורק לאחר שקיבלנו אישור עברנו לשלב השני, התחלנו לבצע תחקיר תוכן במטרה למצוא חומרים רבים ומגוונים בנושא.
פעילות מעין זו בצענו בקורס של ד"ר גילה קורץ אולם הפעם הדרישה הייתה, שהפעילויות ישתלבו וידגישו את החלק האינטראקטיבי בלימוד הנושא.
מצאתי את עצמי יושבת ימים כלילות מול מסך המחשב, מחפשת, חוקרת, מתנסה, נכשלת ושוב מתנסה והכול על מנת להגיע לרגע המיוחל בו היחידה תהיה מוכנה.
התנסות מעין זו אילצה אותי ללמוד כלים חדשים לבדי, התנסות שלא הייתה קלה כלל אולם במבט לאחור אני מבינה שרק דרך התנסות אישית חוזרת ונשנית מתבצעת הלמידה המשמעותית. היום אני יודעת להשתמש במגוון רחב של תוכנות ולעשות בהן שימוש בעבודתי.

גוגלה - כלים מוחשבים לילדים צעירים

בפוסט הקודם התייחסתי לתוכנית אב לתקשוב בעיר ר"ג ובגני הילדים בפרט. בפוסט זה ברצוני להרחיב אודות סביבת העבודה "גוגלה". "גוגלה" היא סביבת עבודה לגיל הרך הכוללת כלים ממוחשבים ועולמות ידע לגיל הרך. הסביבה פותחה ע"י ד"ר רנה מיכלוביץ, שהייתה בעברה מנהלת האגף לקדם יסודי במשרד החינוך. בעידן בו המחשב משמש מקום כל כך חשוב ומרכזי בחיי המבוגרים החליטה רינה לשלבו גם בחיי הילדים ולא רק ממקום של משחק. לפי דבריה של רינה: "רציתי להעמיד לרשות הילדים כלים אשר תואמים את התפתחותם, שיאפשרו להם פעילות במחשב כמו זו של המבוגרים: לחיפוש מידע, כמענה לשאלות שהם שואלים או נשאלים (ומתוך כך, לגיבוש תכונות כמו סקרנות ועקביות בחתירה לפתרון בעיה, ולפיתוח נטייה לחיפוש מידע), להתכתבות עם חברים וקרובים (ומתוך כך, לרכישת הרגלים ונוהגים ראשוניים בתחום החברתי–ערכי, בבחינת "כך כדאי וכך לא ראוי"), וכל זאת באופן בטוח, כאשר הילדים מוגנים מפני כל נזק אפשרי אשר הכניסה למרחב האינטרנטי עלולה לגרום להם". מתוך חשיבה זו נולד "גוגלה", סביבה שמותאמת פדגוגית וטכנולוגית לגני הילדים. לסביבה יש ארבעה שימושים שונים: גלה לי, מייל לי, כמה כמה וכתוב לי.
גלה לי – מנוע חיפוש לילדים, המקביל למנוע החיפוש של Google. מאחר ורב ילדי הגן לא שולטים עדיין בקריאה, באמצעות גלה לי הילדים יכולים לחפש ולשלוף מידע אודות מגוון נושאים, המעניינים אותם. המידע מוצג לילדים באומר ובצליל ומלווה בסרטונים ובתמונות. בשימוש בגלה לי ניתן לפתח ולטפח כישורי אוריינות מידע ומיומנויות חשיבה.
מייל לי – דואר אלקטרוני לילדים, המאפשר לילדים לתקשר בכתב עם חבריהם לכיתה, עם הגננת/המחנכת ועם הוריהם, הוא מחנך לקיום תקשורת לא מילולית ומפתח את היכולת להשתמש בשפה הכתובה.
כמה כמה – גליון אלקטרוני המאפשר לילד לעקוב אחר אירועים ותופעות מחיי היום-יום שלו, לאסוף נתונים, לסכם אותם ולהסיק מהם מסקנות. כך ירכוש הילד כלים להתבוננות מושכלת בסביבתו תוך חיזוק היכולת של הילד למנות, למדוד ולסכם.
כתוב לי – מעבד תמלילים לילדי הגן, באמצעותו יכתבו כתיבה מותאמת לגילם, המעבד מציע לילדים שימוש גם בציור וקישוט בנוסף לכתיבה. בשימוש בכלי זה יבינו הילדים את השימושים השונים של הכתיבה: לצרכים אישיים (כתיבה על מנת לזכור דברים), בין אישיים (העברת הודעות) ולצרכי הציבור (כגון: שלטים וכרזות), וכמובן שימוש בכלי זה מקדם את השליטה באלף בית, תוך שימוש במקלדת וירטואלית ורגילה.
לשימוש בסביבה של "גוגלה" מספר רב של יתרונות:
- הקניית מיומנויות שימוש בכלים אינטראקטיביים (הכרת המחשב וסביבתו).
- פיתוח כישורי אוריינות מידע ומיומנויות חשיבה.
- פיתוח וטיפוח סקרנות אינטלקטואלית.
- פיתוח וקידום השימוש בשפה הכתובה והדבורה ושפת סימנים גרפיים.
- הקניית הרגלים חברתיים כגון: שליחת מייל ביום הולדת, בזמן מחלה ועוד.
- קידום השליטה במיומנויות האלף – בית בקרב הילדים.

ובינתיים מה קורה בשטח ?
הגננות מגלות התלהבות רבה מהתוכנית ומציינות את ההתעניינות של ילדי הגן בסביבה. הילדים מגלים בסביבה עולם ומלואו ונהנים לחפש מידע מגוון אודות נושאים הקשורים לעולמם.

בעיני סביבה מעיין זו הינה סביבה בטוחה ומוגנת לילדים, מעין "גן סגור", החושפת אותם באופן הדרגתי לעולם הגדול הסובב אותם, בגובה עיניהם ומכאן חשיבותה. אני רואה חשיבות מרובה להמשכיות הנושא גם בשעות אחר הצהרים, בבתי הילדים. חשוב שהכלים בהם משתמשים הילדים בגן ילוו אותם גם בביתם, כך ייווצר רצף משמעותי עבור הילדים ויחשוף את ההורים לתהליך אותו הילדים עוברים.

הערה: בכתיבת פוסט זה נעזרתי באתר "גוגלה" ובנוסף בתוכנית אב לתקשוב של העיר רמת גן.

תוכנית אב לתקשוב בעיר רמת גן

אתמול נכחתי בכנס מנהלים, שנערך מידי שנה בשנה, לפני פתיחת הלימודים בעיר. במהלך הכנס הוצגו יעדי העיר בתחומים השונים ולהפתעתי הרבה אחד מהנואמים היה פרו"פ רפי נחמיאס- ראש בית ספר לחינוך באונ' תל – אביב. בעבר דרכינו הצטלבו, כאשר פרו"פ נחמיאס שימש בשנת הניסוי הראשונה כיועץ אקדמי לניסוי, ולכן הפגישה הייתה לבבית וכמובן ישר גלשה גם לפן המקצועי. התעניינתי בשינויים שפרו"פ נחמיאס מתעתד להכניס לעיר רמת גן, והוא הבטיח כי, במהלך הכנס אשמע את דבריו וכך היה.
אני בוחרת לעלות את עיקרי הדברים, שעלו בכנס, בהקשר לחינוך הקדם יסודי, תוך התמקדות בקבוצת הגיל אליה אני שייכת ומתחברת - גני הילדים.
תוכנית התקשוב מתמקדת ב – 81 כיתות גן לילדי חובה. היעד הלימודי המרכזי הינו, שכל תלמיד ייחשף למחשוב, וירכוש מיומנויות בסיסיות של חיפוש מידע, ארגון, עיצוב ועיבוד מידע תוך שימוש בכלים כגון: שולחן העבודה, כלי מערכת ההפעלה הבסיסיים, תמלילן, צייר, דואר אלקטרוני ותוכנות גראפיות, בכך לטפח לומד המסוגל להשתמש באפשרויות, שמזמנת טכנולוגית התקשוב, לצורכי למידה ויצירה. התוכנית שתיושם בגנים תחבר בין המחשוב לבין תחומי הדעת האחרים הנלמדים בגן (כגון: הבעה, ראשית קריאה וכתיבה, מדעים וכד').

כדי ליישם את התוכנית יש לדאוג למספר דברים:
1. שבכל גן תהייה תשתית טכנולוגית מתאימה ומתוחזקת היטב.
2. שבגנים יהיו כלי תוכנה המותאמים לילדי הגן.
3. שהגננות תעבורנה הכשרה מקיפה למימוש התוכנית.

ברצוני לתת את הדעת על שלושת הנקודות ליישום התוכנית:
1. בהקשר לתשתית טכנולוגית מתאימה ומתוחזקת היטב – על פי המלצות התוכנית בכל גן יהיה תקן לשלושה מחשבים, המחוברים בינם לבין עצמם ולרשת אינטרנט ברשת ADSL וציוד היקפי בסיסי. דבר זה הינו חשוב והכרחי מאחר ומספר הילדים בגן עומד כיום על 35 ילדים, כמות פחותה של מחשבים לא תאפשר חשיפה של כל הילדים והתנסות פעילה לאורך יום הלימודים בגן. חשוב שהמחשבים היו מחוברים ברשת מאחר ועבודות הילדים נשמרות במחשב, במידה וילד עבד במחשב X ולמחרת ישב ליד מחשב Y הוא יוכל "לשלוף" את עבודתו ממחשב X ולהמשיך ולעבוד במחשב Y. חשוב שמערכת ההפעלה בין המחשבים תהיה זהה, כדי למנוע בלבול בקרב הילדים והגננת. בהקשר לתחזוקת המחשבים והתמיכה הטכנית – חייבת להיות תחזוקה ותמיכה שוטפת, זהו תנאי הכרחי להצלחת התוכנית, הגננת לא יכולה לטפל בתקלות, והתקלות בגנים הינן רבות, לכן נגישות ומהירות של מערך תחזוקה הינו דבר חשוב מאוד וקריטי להצלחת התקשוב בגן הילדים.
2. סביבת העבודה, שתעמוד לרשות ילדי הגן תכלול שלושה מרכיבים:
- "ארגז כלים" – "גוגלה" - הכולל כלים ממוחשבים פשוטים ויכלול מנוע חיפוש לילדים, דואר אלקטרוני, מעבד תמלילים, תוכנת ציור וגיליון אלקטרוני פשוט, שיאפשר איסוף והצגה פשוטים של נתונים מחיי היום – יום. בהקשר לנושא זה ארחיב ואתייחס בפוסט הבא.
- "סביבת העבודה של המבוגרים" – מערכת הפעלה, כלי החלונות הבסיסיים וכלי ה –OFFICE. בעיני חשוב לא לוותר ולחשוף את הילדים לסביבות העבודה של המבוגרים, זאת על מנת להכין אותם ולהקל עליהם את המעבר לסביבת העבודה של המבוגרים בבית הספר היסודי ובבית.
- סביבות תוכן – משחקים שונים, כל גננת על פי שיקול דעתה תוכל להכניס לגנה סביבות תוכן איכותיות כגון: "הסוד של מאיה", "ניצני מתמטיקה" ועוד.
3. בהקשר להכשרת הגננות חשוב מאוד למפות את הגננות בהקשר לרמת הידע שלהן ולצרכים העולים מהשטח. בהתאם למיפוי יש לבנות תוכנית השתלמות, שתיתן מענה לכל גננת, במקום בו היא נמצאת. יש לתת את הדעת על גננות אשר אינן אורייניות למחשב, גננות אשר זקוקות להכוונה כיצד לשלב את המחשב בתוך תוכנית הלימודים וגננות אשר כבר מיישמות ושמלבות את המחשב בגן, לקבוצה זו חשוב להציע רעיונות חדשניים הקשורים בשילוב התקשוב בגן.

לסיכום,
על פניו נראה כי התוכנית, שהוצגה ע"י פרו"פ נחמיאס, הינה כוללנית ומקיפה. ההמלצות, שניתנו ע"י חברי הועדה הינן ענייניות ונוגעות בדיוק לנקודות התורפה, הקיימות כיום במערכת הקדם יסודי בעיר. אני מאמינה כי התקשוב והאמצעים הטכנולוגיים המושקעים במערכת הינם משמעותיים וישפרו את איכות ההוראה, יעמיקו את הלמידה ויעשירו את החוויה הלימודית.
נבחרתי להימנות על צוות החשיבה לקידום התקשוב במערכת הקדם יסודי וכולי תקווה, שיחד עם שאר חברי הצוות, נצליח לשנות את הלך הדברים בעיר ולהצעיד את הגנים ולהתאימם למערכת החינוך של המאה ה- 21.

* במהלך כתיבת פוסט זה נעזרתי במסמך הטיוטא שפורסם ע"י מערכות מידע ומחשוב בעיר.

Street view של גוגל יוצא לדרך

מהו ה - street view ?
זהו שרות, שניתן ע"י חברת גוגל, במסגרתו מצולמים רחובות ומוכנסים לשירות המפות GOOGLE MAPS, המשתמשים יכולים לצפות בצילום פנוראמי של רחובות ושטחים ציבוריים.
השירות יצא לדרך בשנת 2007 ובימים אלה ניתן האישור ע"י הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים להתחיל לצלם גם בארצנו הקטנה. הרעיון שעומד מאחורי שירות זה הינו לאפשר לאנשים לגלות מקומות ברחבי העולם, באמצעות תמונות ב – 360 מעלות ברמת הרחוב.
החלטתם לצאת לטיול ? תוכלו להיכנס לאתר ולהיעזר ב"אטב איש" ואיתו להסתובב ברחובות, לראות היכן ממוקמים בתי קפה, מסעדות, פארקים ועוד.
אז איך בגוגל עשו את זה הלכה למעשה ?
הרעיון היה לקחת רכב ועליו לשים ציוד היקפי, בעזרתו יתבצע הצילום. בתחילת הדרך השתמשה גוגל בטנדר גדול, בו הועמסו מחשבים, מצלמות, מכשירי לייזר ומכשירי GPS. הטנדר וכל הציוד שעליו נסע ברחבי הערים וצילום כל הזמן תמונות. עם הזמן השתכללו בגוגל וכעת הם משתמשים במכונית עם טכנולוגיית המצלמה, דגם שעליו 15 עדשות המצלמות ב – 360 מעלות. למכונית יש גם חיישני תנועה שעוקבים אחר מיקומה, כונן קשיח לאחסון הנתונים, מחשב קטן להפעלת המערכת ומכשירי לייזר הלוכדים נתונים בתלת-ממד כדי לקבוע מרחקים בתמונות ב-Street View. המכונית מתנהלת בדרכים, מצלמת מקומות תוך התייחסות למזג האוויר. לאחר שנאספים הנתונים מהשטח מגיע שלב העריכה, המטרה לייצור תמונה שלמה של האזור, לכן בגוגל דאגו "לסדר" את התמונות זו ליד זו על מנת לקבל תמונה מלאה של המקום, וכך יצרו מראה פנוראמי מושלם.
יתרונות וחסרונות לשירות GSV –
אתחיל בחסרונות –
בעיות חוקיות בחשיפת מידע בנוגע לפרטיות הציבור (בתים פרטיים, בתי עסקים וכד').
בעיות בנוגע לביטחון שדה בחשיפת מתקני צבא, משטרה, מתקנים תשתיתיים וכד.'
הקמה ושמירת מאגר מידע עולמי מפורט מאוד בידי חברה אחת לזמן בלתי מוגבל, דבר שיוצר כוח רב מאוד בידי גוגל.
עדכניות המידע - ייתכן שיעבור הרבה זמן עד לביצוע עדכון המידע מחדש.
תחושה של ה-"אח הגדול".
יתרונות –
חשיפת הציבור למידע מרחבי על סביבות עירוניות מבוססות כתובת.
רזולוציית מידע גבוהה (אפשרות לבצע זום ולראות מקרוב פרטים נוספים).
נגישות עירונית / כפרית לכלל הציבור הצגה ויזואלית של רחובות עירוניים וכפריים ואפשרות לטייל במקומות מרוחקים מבלי להיות שם פיזית עדכון המידע בפרקי זמן קצובים טשטוש פרטים מזהים של צלוחיות רישוי מכוניות / אנשים.

לפי דעתי יש למצוא את האיזון בין שמירה על פרטיות הציבור לבין יצירת מאגר מידע גדול שמאפשר לשוטט במרחב הציבורי באופן חופשי. אני בטוחה שאם התקדמות הטכנולוגיה אנחנו נראה בעתיד שירותים מבוססי מיקום כגון: הסתכלות על בית עסק דרך הממשק הנוכחי ושיציע לנו בו במקום מבצע מיוחד רק לצרכים שלנו, ימים יגידו ...

בכתיבת פוסט זה נעזרתי ממידע מאתר GOOGLE MAPS