היום לפני 42 שנה ניל ארמסטרונג עשה את הצעד הראשון על הירח.
משפטו: "זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות" מלווה אותנו לאורך השנים.
אז מה היה לנו לאורך השנים בתחום המחשוב ?
התוכנית הראשונה, "תוכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך", שאושרה בשנת 1982, המליצה על תכנים, שיילמדו בתחום הכרת המחשב.
בין היתר דובר על הכשרת מורים, הוראת מדעי המחשב, סיוע ברכישת תשתיות ולומדות, תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, קביעת מפרטים טכניים וליווי במחקר והערכה.
במהלך השנים נכתבו תוכנית שונות, דובר על קידום מעמדו של המורה, שיפור התקשורת בין המורים, עידוד הפעילות היצירתית של המורים ועוד (מתוך ועדת ההיגוי לתקשוב, 1984).
תוכנית "חומש" מ - 1986 הגדירה את המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו. התוכנית הדגישה את הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה.
בשנת 1992 נכתב דו"ח שכונה "
מחר 98" בו הומלץ על שלושה עקרונות: השקעה בתשתיות, הצטיידות והטמעה פדגוגית.
בשנות ה - 90 עם פריצתו של האינטרנט לחיינו היה צורך בחשיבה מחודשת והיערכות בתחומים רבים. ועדה שהוקמה לחקור את הנושא קבעה כי "טכנולוגיית התיקשוב והמידע תשנה מהותית את אופני התקשורת, חילופי המידע, תרבות הפנאי, החינוך, הכלכלה, התעשייה והמסחר בארץ ובעולם".
הומלץ להשלים את ביצוע תוכנית "מחר 98" כולל התקנת תשתיות ופרישת רשת לאומית.
דו"ח, שפורסם בשנת 2000 בידי "הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל", הצביע על שלוש מטרות מרכזיות של החינוך: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בעל שיוך ומחויבות חברתית. הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים וחברתיים "היעדים מביאים בחשבון את השפעת טכנולוגיות המידע והתקשוב על סביבת האדם החדשה, והם גם מבקשים להתשמש בטכנולוגיות החדשות ככלי להשגת המטרות של מערכת החינוך".
בשנת 2003, בעקבות תוכנית התקשוב שלב ג', פורסמה תוכנית, שהתמקדה בפיתוח והפעלת מודלים של חדשנות לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. תוכנית זו, בניגוד לתוכניות הקודמות, התמקדה בהיבטים ארגוניים של הטמעת התקשוב.
בשנת 2005, בעקבות תוכנית תקשוב שלב ד', הוצג התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית. תפקיד התקשוב לפי תוכנית זו היה "שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד הלומד". התוכנית שמה דגש על הפיכת המורה המסורתי למורה מקוון תוך שינוי סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת, הרחבת והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע והתקשורת בהוראה ובלמידה, התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב תלמידים, מענה לנוער בעל צרכים מיוחדים, שילוב בין ביה"ס לקהילה ומניעת פער דיגיטאלי (המנהל למדע וטכנולוגיה, 2005).
בינואר 2010 הוגשה תוכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי המאה ה - 21, בתוכנית זו נושא הטמעת התקשוב היה אחת ממטרות העל של התוכנית. היעד שהוצג היה תקשוב מלא של מערכת החינוך בתוך שנתיים, תוך אספקת תשתיות, הדרכה והערכה של התהליך, חומרי למידה דיגיטאליים לתלמידים וחומרי הוראה למורים.
השינוי לאורך השנים, שנעשה בתחום התקשוב נעשה לאט, בהדרגה ובצעדים קטנים, אך שינוי זה מחלחל ומוכר בחשיבותו הרבה בתחומי הפרט והכלל כאחד. כיום אנו מבינים כי שינוי זה הינו משמעותי עבור האנושות כולה ולכן יש להכילו במערכת החינוך.
מצרפת סרטון ובו ההקלטה המקורית מהארוע ההסטורי של נחיתת האדם הראשון על הירח.
ביום שני האחרון התקיימה הרצאה של רוני דיין, מנהל גף יישומי המחשב במשרד החינוך. במהלך ההרצאה רוני העלה בפנינו את עיקרי תוכנית התקשוב הלאומית. בתוכנית הוצגו ארבעה עוגנים: תשתיות פיזיות(הכוללות בין היתר, מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, אינטרנט בפס רוחב ומחשב נייד ביחס של 1:5), תחזוקה שוטפת, הכשרת כוח ההוראה ופיתוח טכנים דיגיטאליים במקצועות הליבה בכל שכבות הגיל. המטרה, שעומדת מאחורי תוכנית זו, הינה לקדם את מדינת ישראל בשימוש בתקשוב במערכת החינוך , להתאים את מערכת החינוך למאה ה - 21 ולהוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר.
