"אינכם מבינים בחינוך ? אינכם יכולים להיות ראשי ועדה" / פרופ' דוד חן

במסגרת הקורס – סוגיות במדיניות החינוך נתבקשנו לקרוא את מאמרו של לארי קיובן – "ושוב חוזרת הרפורמה". השאלה המרכזית שעולה מתוך מאמרו של לארי קיובן הינה מדוע הרפורמות חוזרות על עצמן פעם אחר פעם כמו מטולטלת ? הגישה המרכזית לפי קיובן הייתה גישת המורה במרכז, המורה הינו הדומיננטי, המוביל ובעקבות שינויים שחלו עלתה גישת הילד במרכז – ניסיון לתת לילד במה, לפתח את היצירתיות של הילד. קיובן נותן הסבר לתפיסה מסוימת על החינוך ואז אומר למה התפיסה לא נכונה או לא ישימה במערכת החינוך. כשמדובר במתח בין שתי רפורמות – המורה והתלמיד זוהי מחלוקת – שתי השקפות עולם שונות. על פי קיובן הרפורמות מושפעות מהתקופה שהמדינה עוברת, מלחמות, מצב כלכלי וכדומה וכתוצאה מכך החינוך מושפע מהרבה מאוד גורמים מסביב, הרפורמה לא מתמקדת אך ורק בפדגוגיה. בסוף המאמר – יש נתק בין מה שקורה בכיתה כי המורה הוא אוטונומי, לפעמים מקבלים את הרפורמות אבל לרוב זה לא עובר את סף הכיתה ונשאר בחוץ. לפי דעתי המאמר משקף מציאות קיימת. כל בוקר אנחנו שואלים את עצמנו לגבי הרפורמה בחינוך, האם הרפורמה אכן תהיה נכונה. במהלך 17 שנות עבודתי הייתי עדה לשינויים רבים ולהכנסת רפורמות שונות ומגוונות במערכת החינוך בכלל ובנוגע אלי במערכת הקדם יסודי בפרט. הרפורמות השונות ניסו לתת מקום לשונות בין הילדים, לסגנונות הלמידה השונים, אולם בעיני זהו מאמץ עקר, מעיין זיוף, מנסים לעשות שינוי אבל בעצם המערכת רוצה לשמר את הדברים ולקבע אותם. לפי עניות דעתי רפורמות הן דבר בלתי נמנע, מאחר והמערכת שלנו מושתתת על מקבלי החלטות המנותקים מן השטח, שרי חינוך ועוזריהם – היושבים במגדל השן ומנחיתים השקם וערב שינויים על המערכת, מבלי לבחון את הדברים הלכה למעשה בשטח ולשתף בקבלת ההחלטות את אנשי השטח, המחנכים ולכן כאשר יתחלף הממשל ואת הכסא יאייש שר חדש ועימו יועצים חדשים נחווה מחדש הופעת רפורמה ושינוי. דברים מעין אלה עולים אף מתוך כתבה של פרופסור דוד חן שהתפרסמה בעיתון דה מרקר. דוגמא לכך ניתן לראות בתוכנית התקשוב הלאומית, תוכנית שמתאימה לזמן, למקום, לפוליטיקה ולעסקים, אולם בעוד תקופה מסויימת תבוא מהפיכה חדשה ועימה רצון להתאים את עצמו לרוח התקופה, ולכן רפורמות הינן דבר שהוא בלתי נמנע.

מודל החדשנות של רוג'רס

במסגרת הכנת הסמינריון הפנתה אותנו ד"ר גילה קורץ לקרוא אודות רוג'רס ומודל החדשנות שלו. מתוך החומר עולה כי, הפצת חדשנות על פי רוג'רס היא תהליך, שבאמצעותו מועברת החדשנות בערוצים מסוימים, במשך הזמן, בין חבריה של מערכת חברתית (מיודוסר ואחרים, 2006), זהו תהליך המשלב בתוכו הן את הפרט והן את הארגון, כאשר במהלך הדרך קיימת תקשורת בין השניים על מנת להגיע להבנה הדדית. במהלך התהליך ישנם חמישה שלבים: 1. ידע – המאמצים נחשפים לחידוש, שומעים ולומדים על קיומו. 2. שכנוע - שלב בו המאמצים משתכנעים בערכו של החידוש ומאמצים עמדה חיובית כלפיו. 3. קבלת החלטה – המאמצים מוכנים לאמץ את החדשנות, ולו רק לצורך בחינתה בפועל. 4. יישום – שלב בו המאמצים מתנסים הלכה למעשה בחידוש – קרי בטכנולוגיה. 5. אשרור – שלב בו המאמצים מעריכים את הטכנולוגיה ומחליטים האם לאמצה או לזנוח אותה. התיאוריה של רוג'רס מבחינה בין תהליך הפצת החדשנות לבין תהליך אימוץ החדשנות. בתוך התהליך ישנם ארבעה אלמנטים מרכזיים – חדשנות נתפסת – האופן בו האדם תופס את הרעיון כחדש, אופן זה הינו סובייקטיבי ואינו קשור לזמן. התקשורת – בשעה שברצוננו להפיץ חדשנות אינטראקציה בין אנשים הינה הדרך הבסיסית להעברת המסר בין האנשים שיודעים על הרעיון לבין אלה שעדיין אל יודעים עליו. המערכת החברתית – הסביבה החברתית לה משתייך הפרט ובה הוא פועל. הזמן – מרגע שהאדם שומע על החדשנות ועד שהוא מחליט לאמצה הוא עובר תהליך מנטאלי. זהו תהליך אישי המושפע מדפוסי התנהגות שונים של הפרט. רוג'רס, שבדק את אופן הכנסת חדשנות טכנולוגית בקרב מורים, הציע לחלק את המורים לחמש קבוצות: מורים חדשניים = נלהבים לעשות שימוש בטכנולוגיה ונמצאים בחזית, מאמצים מקדימים = מורים שעושים שימוש מוצלח בטכנולוגיה ומשמשים דגם לאחרים, הרוב המקדים = נזהרים לגבי אימוץ הטכנולוגיה וממתינים לתוצאות השימוש בה, הרוב המאחר = מחכים עד שילחצו עליהם לעשות שימוש בטכנולוגיה, או עד שישתכנעו לגבי יתרונות השימוש בה; והמתמהמהים = האחרונים שיאמצו את השינוי. בתור אחת, שרואה את עצמה כחדשנית, אני מודעת לקושי הגדול בהכנסת שינויים לתוך המערכת בכלל ולגני הילדים בפרט. קושי זה נובע מהצורך לשמר על רוח הגן. אולם, השינויים שעוברים על החברה לא פוסחים על גן הילדים, לא ניתן להתעלם מכניסתה של טכנולוגיה חדשה לגן הילדים ולכן חשוב לדעת כיצד "לנצל" את החדשנות ולרתום אותה לעשייה היום יומית בגן. אל לנו לפחד מפני הקידמה והחידוש, עלינו ליצור מצב שבו יעשה שימוש במשאב החדש, קרי המחשב, בצורה מושכלת, תוך התאמתו לגיל הילדים וליכולותיהם. נשאלת השאלה כיצד יוצרים את המהפך ? כיצד רותמים את הגננות לאימוץ הטכנולוגיה ? בעיני זו שאלה כלל לא פשוטה והתהליך הינו ארוך ומורכב. בשלב הראשוני, כפי שטען רוג'רס, עלינו לחשוף את הגננות למחשב, לשימוש שנעשה בו בגן תוך מתן דוגמאות מהשטח, כי רק דרך חשיפתן לדברים המוחשיים, ולתהליך שאותו עוברים הילדים בגן הן יבינו את היתרונות בשימוש במחשב בגן הילדים. חשוב בשלב הראשוני למזער את החרדה מפני המחשב ולהפנים כי, המחשב הוא חלק בלתי נפרד מחיינו במאה ה – 21, ולכן עליהן לעשות את הצעד הראשוני לקבל החלטה - לנסות ולאמץ את החדשנות ולהכניסה לתוך גן הילדים. במהלך הדרך חשוב מאוד בעיני לתמוך בגננות, על מנת שידבקו בתהליך, להיות איתן בדרך, ללוות אותן יד ביד, להקשיב, להסביר ולעודד כי, כל שינוי, ואפילו הקטן ביותר, במידה ולא יעשה בצורה מושכלת לאורך הזמן לא ישרוד ולא יוטמע הלכה למעשה בשטח.

גלעד כאן

יוצא לאור / מילים ולחן: אהוד בנאי

השביל הזה מתחיל כאן

בין סניף בנק למעיין

לא סלול, לא תמיד מסומן

השביל הזה מתחיל כאן.

חוצה את העיר

עולה על ההר

ממשיך על הים

ממשיך גם מחר

חותך באוויר, בין הבתים

יוצא אל האור אל חיים חדשים.

לך עליו, עלה עליו עכשיו

לך עליו, עלה עליו עכשיו

מלאכי ציפורים מעליך

מלווים את צעדיך

מרחוק נדלק אור

אל תסטה כדי שתוכל לחזור.

השיר הזה מתחיל כאן

כחול על הדף הלבן

לא גמור, לא תמיד מכוון

השיר הזה מתחיל כאן.

חוצה את העיר

עולה על ההר

ממשיך על הים

ממשיך גם מחר

חותך באוויר, בין אנשים

יוצא אל האור אל חיים חדשים.

היום ילד אחד קיבל את חייו בחזרה ואמא אחת ואבא אחד יכולים סוף, סוף להירגע. אחרי 1941 ימים גלעד בבית. ילד בן 25, שהעביר חמישית מחייו בשבי, אין לדעת כיצד ישקם את חייו, אבל יש לו הזדמנות לשיקום ולחיים. אני גאה להיות שייכת למדינה הזו, המדינה שלנו היא מיוחדת במינה, מדינה שמוכנה לספוג ולתת תמורת חייל אחד בודד מעל 1000 אסירים, המחיר הזה הינו התמורה הישראלית אשר בבסיסה עומד הרעיון של חובה מוסרית כלפי חילינו, הערבות ההדדית אצלנו היא לא רק סיסמא. זה יום בו מתערבבים להם יחד שמחה, אופטימיות וכאב.

אז ילד צא לאור - אל חיים חדשים כי, כולנו נלווה את צעדייך.

התפוח הגדול - "נפל"

אתמול יום ה' 6.10.2011 הלך לעולמו סטיב גו'בס - הסמל, המוח והפנים של הטכנולוגיה, ששינתה את חייהם של מאות מיליונים. בהודעה רשמית של החברה נכתב: "אפל איבדה איש חזון וגאון יצירתי והעולם איבד אדם מדהים. אלו מאיתנו שזכו להכיר את סטיב ולעבוד אתו איבדו חבר קרוב ומורה מעורר השראה. סטיב מותיר מאחוריו חברה שרק הוא יכול היה לבנות, ורוחו תהיה תמיד אבן היסוד של אפל".

גו'בס עמד בראש החנית של המהפכה הדיגיטאלית ובמהלך חייו נרשמו על שמו 317 פטנטים. בין המצאותיו החשובות היוף המצאת המחשב האיש הראשון בעולם, הקמת חברת Pixar, שהציגה סרטי אנימציה ממוחשבים, המצאת ה - iMac - המחשב בעל קישור פנימי לאינטרנט, המצאת ה - iPod - נגן מולטימדיה, שאפשר לקחת אותו לכל מקום, המצאת ה - iPhone - טלפון חכם הכולל צג מגע רב נקודתי והמצאת ה - iPad2 - מסך מגע (טאבלט) שהוא מחשב.

בהרצאתו מלפני 6 שנים באוניברסיטת סטנפורד אמר גו'בס כי "אל לנו להתפשר, עלינו לעשות מה שאנחנו אוהבים וללכת בעקבות הלב". בנוסף דיבר גו'בס על המוות ואמר: "מוות הוא הייעוד שכולנו חולקים. כך זה צריך להיות, משום שהמוות הוא כנראה ההמצאה הגדולה של החיים. הוא אמצעי השינוי של החיים. הוא מפנה את הישן כדי לתת דרך לחדש". ראיתי את ההרצאה לפני תקופה ארוכה ובעקבות מותו צפיתי שוב בקטע - דבריו קיבלו משמעות כל כך עמוקה ונגעו בי, הנאום שלו היה מלא עוצמה והפך בעצם למעיין צוואה בחייו - יהי זכרו ברוך.

מצרפת את נאומו של סטיב גו'בס משנת 2005 באוניברסיטת סטנפורד.

בהכנת הרשומה נעזרתי בעיתונים: ידיעות אחרונות וישראל היום.

שנה/אלישיב רייכנר

כשקוראים את המילה

ללא ניקוד, ללא תנועות,
לכאורה אין בה מסר,
רק צירוף של אותיות.
אך בתוספת נקודות,
עולות ממנה הקריאות.

מצד אחד אומרת: שנה !
כפי שהורגלת,
בדרך בה הלכת,
המשך כאשתקד
במגמת ההתקדמות
עוד שנה, עוד צעד
בדרך לשלמות

אבל, מצד שני, שנה!
סכור את זרם השגרה.
נפה מהטוב את הרע.
חשב חשבון הנפש,
שפר מעשיך,
תקן את הנדרש,
להצלחת המשך דרכך.

זאת קריאתה המורכבת
קריאה של שלוש אותיות
קריאת כל תקופה מתחדשת
לשנות, אך גם לשנות !

שתהיה לכולנו שנה טובה ונפלאה.

פיתוח סביבת למידה מתוקשבת

במסגרת הקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות של ד"ר אתי כוכבי התבקשנו לתכנן, לעצב ולפתח פעילות מתוקשבת בנושא לימודי כלשהו לתלמידים.
פעילות מעין זו עפ"י ד"ר כוכבי מצריכה ידע ומומחיות במספר רב של תחומים: ארגון תוכן מילולי וחזותי, עיצוב ואפיון מסך, ארכיטקטורה של ממשקים, פיתוח הדמיות ועולמונים, פיתוח משחקים, שילוב בין תוכן לתקשורת ועוד.
שרה, שותפתי לעבודה, ואני התלבטנו רבות בנושא ולבסוף מאחר והשנה הינה שנת הבריאות החלטנו לפתח יחידה בנושא "תזונה נכונה".
תהליך העבודה היה מורכב ולא פשוט כלל, בשלב הראשוני היה עלינו להגדיר את אוכלוסיית היעד, לקבוע מטרות תוכן ומטרות מיומנויות ורק לאחר שקיבלנו אישור עברנו לשלב השני, התחלנו לבצע תחקיר תוכן במטרה למצוא חומרים רבים ומגוונים בנושא.
פעילות מעין זו בצענו בקורס של ד"ר גילה קורץ אולם הפעם הדרישה הייתה, שהפעילויות ישתלבו וידגישו את החלק האינטראקטיבי בלימוד הנושא.
מצאתי את עצמי יושבת ימים כלילות מול מסך המחשב, מחפשת, חוקרת, מתנסה, נכשלת ושוב מתנסה והכול על מנת להגיע לרגע המיוחל בו היחידה תהיה מוכנה.
התנסות מעין זו אילצה אותי ללמוד כלים חדשים לבדי, התנסות שלא הייתה קלה כלל אולם במבט לאחור אני מבינה שרק דרך התנסות אישית חוזרת ונשנית מתבצעת הלמידה המשמעותית. היום אני יודעת להשתמש במגוון רחב של תוכנות ולעשות בהן שימוש בעבודתי.

גוגלה - כלים מוחשבים לילדים צעירים

בפוסט הקודם התייחסתי לתוכנית אב לתקשוב בעיר ר"ג ובגני הילדים בפרט. בפוסט זה ברצוני להרחיב אודות סביבת העבודה "גוגלה". "גוגלה" היא סביבת עבודה לגיל הרך הכוללת כלים ממוחשבים ועולמות ידע לגיל הרך. הסביבה פותחה ע"י ד"ר רנה מיכלוביץ, שהייתה בעברה מנהלת האגף לקדם יסודי במשרד החינוך. בעידן בו המחשב משמש מקום כל כך חשוב ומרכזי בחיי המבוגרים החליטה רינה לשלבו גם בחיי הילדים ולא רק ממקום של משחק. לפי דבריה של רינה: "רציתי להעמיד לרשות הילדים כלים אשר תואמים את התפתחותם, שיאפשרו להם פעילות במחשב כמו זו של המבוגרים: לחיפוש מידע, כמענה לשאלות שהם שואלים או נשאלים (ומתוך כך, לגיבוש תכונות כמו סקרנות ועקביות בחתירה לפתרון בעיה, ולפיתוח נטייה לחיפוש מידע), להתכתבות עם חברים וקרובים (ומתוך כך, לרכישת הרגלים ונוהגים ראשוניים בתחום החברתי–ערכי, בבחינת "כך כדאי וכך לא ראוי"), וכל זאת באופן בטוח, כאשר הילדים מוגנים מפני כל נזק אפשרי אשר הכניסה למרחב האינטרנטי עלולה לגרום להם". מתוך חשיבה זו נולד "גוגלה", סביבה שמותאמת פדגוגית וטכנולוגית לגני הילדים. לסביבה יש ארבעה שימושים שונים: גלה לי, מייל לי, כמה כמה וכתוב לי.
גלה לי – מנוע חיפוש לילדים, המקביל למנוע החיפוש של Google. מאחר ורב ילדי הגן לא שולטים עדיין בקריאה, באמצעות גלה לי הילדים יכולים לחפש ולשלוף מידע אודות מגוון נושאים, המעניינים אותם. המידע מוצג לילדים באומר ובצליל ומלווה בסרטונים ובתמונות. בשימוש בגלה לי ניתן לפתח ולטפח כישורי אוריינות מידע ומיומנויות חשיבה.
מייל לי – דואר אלקטרוני לילדים, המאפשר לילדים לתקשר בכתב עם חבריהם לכיתה, עם הגננת/המחנכת ועם הוריהם, הוא מחנך לקיום תקשורת לא מילולית ומפתח את היכולת להשתמש בשפה הכתובה.
כמה כמה – גליון אלקטרוני המאפשר לילד לעקוב אחר אירועים ותופעות מחיי היום-יום שלו, לאסוף נתונים, לסכם אותם ולהסיק מהם מסקנות. כך ירכוש הילד כלים להתבוננות מושכלת בסביבתו תוך חיזוק היכולת של הילד למנות, למדוד ולסכם.
כתוב לי – מעבד תמלילים לילדי הגן, באמצעותו יכתבו כתיבה מותאמת לגילם, המעבד מציע לילדים שימוש גם בציור וקישוט בנוסף לכתיבה. בשימוש בכלי זה יבינו הילדים את השימושים השונים של הכתיבה: לצרכים אישיים (כתיבה על מנת לזכור דברים), בין אישיים (העברת הודעות) ולצרכי הציבור (כגון: שלטים וכרזות), וכמובן שימוש בכלי זה מקדם את השליטה באלף בית, תוך שימוש במקלדת וירטואלית ורגילה.
לשימוש בסביבה של "גוגלה" מספר רב של יתרונות:
- הקניית מיומנויות שימוש בכלים אינטראקטיביים (הכרת המחשב וסביבתו).
- פיתוח כישורי אוריינות מידע ומיומנויות חשיבה.
- פיתוח וטיפוח סקרנות אינטלקטואלית.
- פיתוח וקידום השימוש בשפה הכתובה והדבורה ושפת סימנים גרפיים.
- הקניית הרגלים חברתיים כגון: שליחת מייל ביום הולדת, בזמן מחלה ועוד.
- קידום השליטה במיומנויות האלף – בית בקרב הילדים.

ובינתיים מה קורה בשטח ?
הגננות מגלות התלהבות רבה מהתוכנית ומציינות את ההתעניינות של ילדי הגן בסביבה. הילדים מגלים בסביבה עולם ומלואו ונהנים לחפש מידע מגוון אודות נושאים הקשורים לעולמם.

בעיני סביבה מעיין זו הינה סביבה בטוחה ומוגנת לילדים, מעין "גן סגור", החושפת אותם באופן הדרגתי לעולם הגדול הסובב אותם, בגובה עיניהם ומכאן חשיבותה. אני רואה חשיבות מרובה להמשכיות הנושא גם בשעות אחר הצהרים, בבתי הילדים. חשוב שהכלים בהם משתמשים הילדים בגן ילוו אותם גם בביתם, כך ייווצר רצף משמעותי עבור הילדים ויחשוף את ההורים לתהליך אותו הילדים עוברים.

הערה: בכתיבת פוסט זה נעזרתי באתר "גוגלה" ובנוסף בתוכנית אב לתקשוב של העיר רמת גן.